שלום. קיבלנו מחברת ביטוח סכום מכובד אחרי תביעה בעקבות נזקי גוף בתאונת דרכים. חלק מהסכום שולם על פיצוי שני ילדים שנפגעו בתאונה (שהיו ועודם) קטינים. האם הכסף שייך להם או שאנו מהוריהם זוכים בו?

שלום וברכה, הגמ' (ב"ק פז:) אומרת שאם אדם הזיק לקטן אף אם הוא גדל אצל הוריו תשלום הנזק מגיע לילד. בדיני נזיקין ישנם חמשה דברים שהמזיק מתחייב: א. נזק ב. רפואה ג. בושת - הבושה שנגרמה לניזק (רק אם הזיק בכוונה) ד. שבת (הפסד ימי עבודה) ה. צער גם כאשר הזיק קטן כל התשלומים מגיעים לילד. ואף שאם הבן גדל אצל הוריו, מדין תורה, משכורתו הולכת לאביו (רמ"א רע, ב) כאן השבת מגיע לבן, כיוון שאמדו חכמים דעתו של אב ויודעים שמוחל להם משום צער גופם בדבר שהאב לא חסר (תוספות ד"ה הכא). לגבי פיצויים מחמת התאונה יש לחלק בין פיצוי המגיע מחמת הנזק שנגרם לילד, שתשלום זה מגיע לילד. לבין הוצאות שהיו להורים מחמת הנזק כגון נסיעות לרופאים וכדו', שתשלום זה מגיע להורים. בגמ' הובא שיש לשמור את הכסף באופן שהכסף לא יאבד את ערכו, ואף יניב רווחים עד שהקטן יגדל. לכן אומרת הגמ' לקנות בו קרקע והפירות שלו שייכים לילד. ויש דעה שאומרת לקנות בכסף ספרי קודש בהם ילמד הילד. שתי דעות אלו הובאו בשו"ע. כיום ניתן להשקיע את הכספים בבנק בהשקעה בטוחה, שאין חשש שיאבדו את הכסף. וכן פסק השולחן ערוך (חושן משפט תכד, ז): החובל בבניו הגדולים, אם אינם סמוכים על שלחנו, נותן להם מיד; והקטנים, ילקח קרקע בנזקן. (רמ"א - י"א ספר תורה) והם אוכלים פירותיו. וכן באחרים שחבלו בהם. ואם היו סמוכים על שולחנו... אחרים חבלו בהם... קטנים, ילקח בהם קרקע והוא אוכל פירותיו עד שיגדלו. (לגבי בנות - מעיקר הדין, הגמ' אומרת שישנו חילוק בנקודה מסוימת בין נזק שנעשה לבן קטן לבין בת. טעם החילוק הוא שהתורה נתנה לאב סמכות להשיא את בתו וכסף הקדושין מגיע לאב וכן יכול למכרה לאמה עבריה. לכן גם "נזק הפוחת אותה מכספה, הרי הוא של אב. וכן שבתה של אב, שהרי מעשה ידיה וכסף מכירתה של אביו הוא. אבל צער וריפוי ובושת, שלה. וכן נזק שאינו פוחתה מכספה הרי הוא שלה (שו"ע שם ו)". לענ"ד, צ"ע האם כיום שהחוק אוסר לאב לקדש את ביתו הקטנה, וכן אינו יכול למוכרה לשפחה, ישתנה הדין?) בברכה,