שלום לרב. האם צריך לשים מזוזה בחדר כביסה שיש בו שני מטר על שלוש. והאם צריך לברך?

שלום וברכה. יש לקבוע מזוזה בלא ברכה. כמו כן יש להקפיד שהבית מזוזה מסתיר את הקלף, ושאין עליו שם ה' (כגון שד"י). מקורות: בשו"ע (יו"ד רפ"ו ד') מבואר שאין לקבוע מזוזה בבית הכסא, בית המרחץ ובית טבילה כיון שיש טינוף ואינם עשויים לדירת כבוד. במג"א (או"ח מ"ה סק"ב) מבואר שאפילו המקוה צונן ואין בו זוהמה, מכל מקום פטור כיון שאינו מקום כבוד (בימנו בחדר כניסה של הבלנית נחלקו הפוסקים, ולמעשה יש להניח בלא ברכה) כמו כן אין לקבוע מזוזה בבית הבורסקי משום ריח רע ואינו דירה של כבוד. הוסיף השו"ע (שם ה') ש"במקום שיש טינוף כגון שתינוקות מצויים שם טוב לכסות המזוזה, ובמקום טהרה טוב להיות נראית ". וביאר שם הש"ך, שמדובר בדירה העשויה לכבוד אלא שלעיתים מצוי שם טינוף לכן חייב במזוזה ורק טוב לכסותה, וכיון שהיא למעלה מעשרה טפחים חולקת רשות לעצמה אף שאינה מכוסה. אולם במקום שיש חשש גילוי ערוה ולא רק חשש טינוף, חייבים לכסותה מעיקר הדין (עיין קונטרס מזוזה ס"ק ק"ט). וכתב הפת"ש (שם בשם יד הקטנה ג' י"ג) שמה שאין חובת כיסוי במקום שיש חשש טינוף, זה דוקא שאינו בקביעות, אחרת אין לסמוך על הכיסוי כלל. ולכן נראה שדבר מטונף עם ריח רע שנעשה לידו בקביעות כגון פח עם טיטולים, גרף של רעי עם צואה וכדומה, הכיסוי לא יועיל. וכתב בשו"ת שבט הלוי (ח"ב קנ"ו) שחדר כביסה בימינו פטור לגמרי ממזוזה, כיון שדינו כדירה שאינה עשויה לכבוד שציין השו"ע לעיל, אולם דוקא אם אין בחדר ד' על ד' אמות, אחרת יש להניח בלא ברכה. ויש מי שכתב שאפילו יש בחדר ד' על ד' אמות פטור לגמרי, כיון שדינו כמרחץ, שיש בו טינוף ופטור. אולם למעשה נטה למה שכתב בשו"ת שבט הקהתי (ח"ב קצ"ו) שכיון שרמת הנקיון המצויה כיום בחדרים אלו ברוב הזמן, היא גבוהה, ועוד משמע מדברי המ"ב (פ"ו סק"ב בשם הגר"א) שכל זמן שאין לכלוך של צואה ממש כנגדה, שיש להקל, לכן למעשה יש לקבוע בחדר כביסה בתוך מזוזה מכוסה אך לא יברך (קונטרס המזוזה, תשובות והנהגות ח"ב תקמ"ח, פתחי מזוזות רפ"ו ה'). ולכן בנידון השאלה, אף שמחתלים בו את התינוק, אך ברוב היום המקום נקי, רק שיש שם כביסה וכדומה יש לקבוע מזוזה, בפרט שיש גם ד' על ד' אמות, אך לא יברך כדי לחוש למי שפוטר בחדר כביסה כאמור לעיל. בכבוד רב,