כיצד להתיחס לתופעה שאנו רואים, בה אנשים שהיו שקועים בעולם חילוני הופכים להיות רבנים ומורי דרך לציבור. האם יתכן שכל כך מהר אדם הופך להיות רב?

ראשית, בטרם אתיחס לשאלה, חשוב להדגיש שהמושג חזרה בתשובה או התחזקות וכדו' אינו שייך דוקא לאנשים המוגדרים חילוניים, חזרה בתשובה היא תהליך בו אדם משפר את אורחות חייו ומעמיק את מחשבותיו והשקפת עולמו. גם אנשים המוגדרים דתיים לא פטורים מהתהליך החשוב הזה. ולפעמים דוקא אדם המוגדר דתי לא שם לב שישנם דברים משמעותיים בחייו שהוא צריך לחזור עליהם בתשובה. לגוף השאלה, רב הוא אדם שהוסמך לרבנות על ידי רבותיו שלימדו אותו תורה, וכיום במדינת ישראל יש גם אפשרות לקבל סמיכה לרבנות מהרבנות הראשית לישראל. את מי סומכים להיות רב? מהם תנאי הסף? ראשית צריך להיות תלמיד חכם, כלומר שיהיה לאותו אדם ידע משמעותי ביסודות התלמוד ופסיקת ההלכה. מעבר לידע הנדרש, רב הוא אדם שלמד אצל רבותיו כיצד מתנהגים וכיצד פוסקים הלכה, הוא למד מהם אורחות חיים ועוד הרבה דברים שלא לומדים מספרים אלא מתלמידי חכמים חיים. המפגש של הרב עם רבותיו, בונה אצלו קומה תורנית, מידות ודרך ארץ, המפגש החי, יחד עם הלימוד במהלך השנים עוזר לו לברר עם עצמו סוגיות שהוא עצמו מתלבט בהם, הקומה האישיותית שלו נבנית בצורה מדודה קומה על גבי קומה, עד שהוא הופך להיות אילן גדול שיכול גם להשפיע לאחרים. לאדם שהיה שקוע בעולמות אחרים ולא בעולמה של תורה ולימודה, וזכה ועשה צעד משמעותי בחייו ונכנס ללמוד תורה, לאדם כזה, אנו אומרים ישר כח! אנו מאחלים לו שיצליח בדרכו ויעלה מעלה מעלה. אך יחד עם זאת אנו מדריכים אותו ומסבירים לו את המובן מאליו, שיש דרך ארוכה עד שהוא יהפוך למורה דרך לרבים. כפי שהסברנו, הוא צריך ללמוד הרבה מפי ספרים ומפי תלמידי חכמים. מעבר ללימוד הוא צריך לעבד בתוך נפשו את השינוי שעשה בחייו. לודא עם עצמו שהוא "מעכל" בצורה נכונה את הדרך החדשה שהוא צועד בה. אדם כזה, אם יהפוך במהירות להיות מורה לרבים, התהליך האישי שהוא נמצא בתוכו יפגע, במקום להשקיע את זמנו וכוחות נפשו בעצמו ובבנין האישיות שלו, הוא כבר עסוק בהשפעה החוצה, במקום להשקיע את זמנו בבירור הדרך שלו בעצמו, הוא כבר מסביר לכולם כיצד מתנהגים ומה עושים. כמובן אדם שחזר בתשובה יכול לשתף חברים בדרך לספר כיצד הוא מתקדם ומברר את דרכו, אבל הוא צריך להדגיש שהוא לא רב ולא מדריך אלא נמצא בתהליך חשוב של בירור והתקרבות לתורה. לאחר בירור ארוך שיעשה עם עצמו, לימוד תורה בצורה משמעותית וסמיכה לרבנות מתלמידי חכמים, יוכל בהמשך דרכו גם להיות רב אם ירצה בכך. בזכות המידות הטובות ולימוד התורה הוא ידע שאף על פי שהוא הוסמך לרבנות הוא לא מושלם וגם הוא ממשיך תמיד לברר את דרכו, ולהיות פתוח לדברי חכמה ורחשי הלב של הסובבים אותו. וכך ימשיך להאיר לעלות ולהתעלות, ויתקיים בו הפסוק "מכל מלמדי השכלתי".