שלום כבוד הרב : אני מבולבל מהתשובה של לפני כ-5 שנים לשאלה זו , שבה אמרת: "ולכן ברור שיש לבטא את השם ככתבו בעת קריאת שנים מקרא ואחד תרגום". אין ספק שלא יכול להיות שהתכוונת שהשם המפורש צריך להיות מבוטא כמו שהוא כתוב ( שלפי אבא שאול במשנה סנהדרין י, א. אין לו חלק לעוה"ב) , ובעותק שלי של התרגום השם נכתב כזוג אותיות יו"ד – האם אני מבין ממה שכתבת שצריך לומר את זה כמו "יֶ - יַ"?

"חכמים הזהרו בדבריכם" (אבות א,יא). תודה רבה שהסבת את תשומת לבי לנוסח המטעה שבתשובה המקורית. ברור שלא מזכירים את השם יוד – יוד אלא רק שם אדנות אד-ני. הכוונה בתשובה היתה להדגיש לשואל שמזכירים את שם השם בקריאת תרגום אונקלוס ולא בכינוי דוגמת "השם". התשובה המקורית תוקנה ובמקום "ולכן ברור שיש לבטא את השם ככתבו" נכתב "ולכן ברור שיש לבטא את השם אד-ני בעת קריאת שנים מקרא ואחד תרגום". לגבי דעת אבא שאול שהזכרת שההוגה את השם באותיותיו אין לו חלק לעוה"ב (סנהדרין צ.), כדאי לעיין בדברי הראשונים על זה. לדעת רש"י (סנהדרין קא: ד"ה ובלשון עגה, וע"ז יז: ד"ה עליו לשריפה) מדובר בשם בן ארבעים ושתים אותיות שמזכירו כדי לעשות מה שחפץ, ולדעת רוב הראשונים (תוס' ע"ז יח. ד"ה הוגה. רמב"ם בפי' המשניות ריש פרק חלק, יד רמה, מאירי ועוד) מדובר על שם בן ארבע אותיות שם הוי"ה שצריך לקוראו כשם אדנות.