הלכות לתשעה באב דחוי כמו השנה ועוד כמה הלכות, וסיפור על החיד"א שהיה בקונסטנטין

תשעה באב שנדחה ליום א א. שבת – מתפללים כל תפילות שבת כרגיל, ואין משנים בסדרי התפילה. כמו כן אין משנים מניגוני התפילה או קריאת התורה והפטרה כלום. ובמקומות שנהגו להתפלל במנגינות של צער – יש לבטל מנהגם אם לא שיצא מזה מחלוקת. ואין נמנעים משירי שבת הנהוגים כל שבת. ב. לימוד תורה – כשחל תשעה באב ביום ראשון או שחל בשבת ונדחה ליום ראשון, יש מחמירים שלא ללמוד תורה ביום שבת אחרי חצות היום. ומתירים רק את הדברים המותרים ללמוד בתשעה באב. ויש חולקים ומתירים ללמוד עד השקיעה. וכך נוהגים. ג. יש שנמנעים מלומר פרקי אבות בשעת מנחה כשערב תשעה באב חל להיות בשבת ד. תפילת מנחה טוב להקדים תפילת מנחה של שבת כדי שיאכל סעודה שלישית במתינות. ה. סדר תפילת מנחה הוא כבכל שבת ואין אומרים "צדקתך" אחרי החזרה. ו. סעודה שלישית – כשתשעה באב חל ביום ראשון, או שחל בשבת ונדחה ליום ראשון מותר בשבת לאכול בשר ולשתות יין, ולא ימנע מכבוד שבת בגלל ערב תשעה באב. ואפילו בסעודה שלישית שלאחר זמן מנחה מותר בכל. ויכול לשבת לאכול עם בני ביתו ויכול לברך בזימון. אך צריך להפסיק מבעוד יום קודם השקיעה לפני בין השמשות. (19:25) ז. בין השמשות – אחרי השקיעה אסור לאכול, לשתות, לרחוץ או ללמוד תורה וכל דבר שהוא ב"שב ואל תעשה". אך דברים שהם ב"קום ועשה" – אסורים. ולכן לא יחליף בגדי שבת ולא ינעל נעלי גומי עד אחרי צאת הכוכבים. ח. מאחר ואסור להכין משבת לחול, יש נוהגים להביא לבית הכנסת מערב שבת את ספר קינות ונעלי גומי של תשעה באב. באים לבית הכנסת לפני צאת שבת עם נעלי עור, אחרי בין השמשות לפני שהחזן אומר "ברכו" הם אומרים "ברוך המבדיל בין קודש לחול" וחולצים ומחליפים לנעלי תשעה באב. אבל המנהג הטוב הוא להכריז עוד מערב שבת שזמן תפילת ערבית במוצאי שבת יהיה כעשר דקות אחרי זמן צאת הכוכבים הרשום בלוח. ולפיכך במוצאי שבת ימתינו המתפללים בביתם עד שלושים או ארבעים דקות אחרי השקיעה ויאמרו: "ברוך המבדיל בין קודש לחול", יחלצו נעלי עור וינעלו נעלי גומי, יחליפו "בגדי שבת" וילבשו את הבגדים שלבשו ביום שישי, וילכו לבית הכנסת. ט. מברכים "בורא מאורי האש" אחרי קדיש תתקבל שאחרי ערבית ואחר כך מתחילים 'איכה' אם שכח לברך ברכת "ברכת מאורי האש" מיד במוצאי שבת – יברך ברכה זו על נר מתי שנזכר ובלבד שלא עלה עמוד השחר. י. מי שצריך לאכול בתשעה באב ביום ראשון לא יבדיל מיד במוצאי שבת אלא בעת שירצה לאכול - חייב להבדיל על הכוס, וכשמבדיל על יין לא ישתה ממנו אלא מעט ויתן לקטן שישתה רוב רביעית. ויכול להוציא אחרים ידי חובת הבדלה אף שאינם אוכלים. יא. אכל בטעות בתענית ציבור אדם שאכל בטעות בתענית ציבור צריך להמשיך ולצום עד סיום הצום. ישנה מחלוקת אם צריך לצום עוד יום אחר במקום הצום שאכל בו. לגבי אמירת עננו- אם אכל פחות מכזית ימשיך לומר עננו בתפילות. יב'. טעה ובירך על מזון בצום אם טעה ובירך על מאכל או משקה ביום התענית ישנה מחלוקת אם יאכל כדי שלא תהיה ברכה לבטלה או לא יאכל כי זה תענית. אלא כיוון שהזכרת ה' לבטלה זה דאורייתא ויותר חמור מהתענית- לכן יטעם מעט כדי שלא תהיה ברכתו לבטלה. יג'. מוצאי הצום תשעה באב שחל השנה במוצאי שבת, בלילה שלאחר התענית אסורים בבשר ויין כמו בתשעה באב מפני אבלות היום, אבל למחרת בבוקר מותרים בכל. ושאר חומרות מותרות במוצאי שבת. יד'. תשעה באב בצהריים מקלים לשבת על כיסאות, אך ממשיכים כל מנהגי האבלות. הרב מרדכי אליהו מספר על החיד"א – סיפור על תשעה באב מסופר על החיד"א שהגיע לקונסטנטין וראה נשים ביום תשעה באב מנקות את הבית ומסיידות אותו, אמר להם מה זה? תשעה באב לשטוף את הבית? ולסייד אותו? אסור בתשעה באב!!. בלכתו בדרך לבית הכנסת הוא שומע שתי נשים משוחחות ביניהם ואחת אומרת לחבירתה המשיח לא יבוא, אמרה לה: מי אמר לך, אמרה רעותה: זה הרב הזה, שהגיע מירושלים אמר: המשיח לא יבוא. ניגש אליהן החיד"א ואמר להן: אני אמרתי שהמשיח לא יבוא, כול יום אנחנו מאמינים ומצפים לביאת המשיח. אמרו לו אנחנו למדנו מאימותינו לצפות לביאת המשיח בתשעה באב, ולכן אנחנו מסיידות ומנקות את הבית. והרב אמר שלא לעשות, אז הבנו שהמשיח לא יגיע ואין מה להכין. אסף הרב החיד"א את כל בני הקהילה ואמר להם מותר לנקות ולסייד את הבית ביום תשעה באב. (למעשה אסור לנקות את הבית, והדבר נפסק על מנת לחזק את אמונתם)