והאם מותר להרים גדיים או טלאים קטניים בישביל ללטף אותם\לשחק איתם?

שלום ליטוף כשלעצמו בלא בלא להזיז את החיה מותר. אם החיה מיוחדת לשעשוע ומגדלים אותה לשימוש זה יש מקילים אף לטלטלה. על אף שהדעת נוטה לומר שאין דין מוקצה בחיות מחמד המיועדות לכך, מכל מקום ראוי שהזמן היקר והחביב של שבת קודש יוקדש לעניינים רוחניים של לימוד, דיבור, קריאה וכדו' של דברי תורה וענייני קדושה. מקורות והרחבה השו"ע (בסימן ש"ח סעיף מ') פסק שבעלי חיים הם מוקצים מחמת גופן ואסור לטלטלם, ואילו בשו"ע (סימן ש"ה סעיף ה') נפסק שמותר לקחת בעלי חי על ידי רצועה וכדו'. סיבת ההבדל בין שתי ההלכות: בסימן ש"ה ההליכה עם הבע"ח הוא לצורך הבעל חי ולכן מותר לקחתו ע"י רצועה, שאין זה טילטול גמור אלא טילטול מן הצד ובמקצת, ובמקום צער בעלי חיים התירו טלטול במקצת (ש"ח ס"מ), ועוד שלוקח את הבעל חי ע"י הרצועה אבל אינו מושך אותו אלא רק שומר שלא יברח וכדו'. לעומת זאת, בסימן ש"ח פוסק השו"ע שבעלי החיים כמות שהם הרי הם מוקצה ואסור לטלטלם ובמיוחד שאין זה לצורכם. ליטוף בעלי חיים - יש להתיר את עצם הליטוף בלא להזיז את החיה עצמה לפי מה כתב השו"ע (סי' ש"ב סע' י"א) מי שנתלכלכה ידו בטיט מקנחה בזנב הסוס וכו' וכתב בבה"ל שאף שהזנב מחובר והסוס חי ולכאורה הוי מוקצה אפשר שלא אסרו רק גופן של בעלי חיים ולא בשערן שהוא מחובר להם . הביאור הלכה (סי' שלו ד"ה ומותר ליגע) דימה את איסור השימוש בבע"ח לאיסור השימוש באילנות גזירה שמא יעלה ויקטוף, דכלהו חד טעמא נינהו. וביחס לאיסור השימוש באילן מצינו חילוק מפורש בין אילן גדול שניתן לטפס עליו לבין עשבים רכים שאי אפשר לטפס עליהם, ולא אסרו להלך על גבי עשבים במקום שאין חשש שמא ייתלשו. ואם כן, מסתבר לחלק באופן דומה גם בבעלי חיים בין בעל חיים גדול (הראוי לרכיבה) לבין בעל חיים קטן (שמשמש לשעשוע). הוסיף ה'ביאור הלכה' שגם בבעלי חיים גדולים לא אסרו כל שימוש אלא רק להישען עליהם בכל כוחו כפי שהוכיח מן הגמרא, אך להשתעשע בבע"ח פשיטא שמותר, ובפרט כשאין אפשרות לטפס עליו. יום טוב