האם יש מקור למנהג שאין לשבת על שולחן? האם יש חילוק בין שולחן עליו אוכלים, לומדים דברי תורה לשולחן נמוך בסלון שמטרתו לקישוט או להנחת כלי אוכל לעיתים רחוקות אך לא אוכלים עליו? בתודה

שולחן שאוכלים עליו או לומדים מסביבו יש בו קדושה ואין זה מן הראוי להשתמש בו למושב. אמנם שולחן נמוך שלא משמש לאכילה פחות חשוב ובכל אופן זה דבר מכוער לשבת עליו. יש לאדם לשמור על דרך ארץ לא לשים רגליים על כסא, ולא לאכול על הרצפה או כשהוא איננו לבוש. שמירה זו נותנת כבוד לאדם ולא לרכוש.