הנה אין איסור הסתכלות לאדם באמו, כי יצר העריות כלפיה חלש. כמו כן לילד אין איסור הסתכלות (לפני גיל 9, לפחות לפי הרב אויערבאך. אלא אם כן מצד חינוך) כי אין לו עדיין יצר עריות. השאלה: סריס מוחלט, נטול יצר עריות כליל (וכמאמר הירושלמי שסריס אינו רץ אחר נקבה...) [וגם נטול זרע.. כך שלא שייך בו, לא הרהור ולא טומאה] - האם לאור כך דיני הסתכלות שלו בנשים דומים לדין הסתכלות של כל אדם באמו, או שמא "לא פלוג רבנן"? ונוסיף ונשאל לגבי כל אדם: האם יש איסור לכל אדם להסתכל באשה גם שלא לשם הנאה (לו תהא היכי תמצי כזו), או שהאיסור בנוי על כך שנהנה?

א. ראוי לא להסתכל במקום ערוה אפילו כשאין איסור, כמו שלא טוב שאדם יסתכל בעצמו, או אישה שלא תסתכל בערות חבירתה, ולכן גם לסריס אין להסתכל בעריות. ב. אם אדם מסתכל בשביל ליהנות הוא עובר על איסור תורה, לא תתורו אחרי עיניכם. על כן אין להסתכל אפילו אם אין בכוונתו ליהנות כדי שלא יגיע לאיסור.