דרך חיים

מעלת העיסוק בענייני ציבור ומעלתם של חיי הציבור

הקשר בין תורה עם דרך ארץ ובין העוסק בצורכי ציבור. הדרישה מהעוסק בעסקי ציבור לעסוק לשם שמיים. מעלתו של הציבור בנצחיותו ובכך ששם ה' חל עליו.

הדרך הישרה בהנהגת האדם

פרק ב' משנה א'

*הסבר המהר"ל לבעיה הכרונולוגית בסידור דברי רבי בתחילת פרק ב'. *הצורך בכך שמעשיו של האדם ודרכיו יהיו "תפארת לו מן האדם" *ביאור דברי המשנה "הוי זהיר במצוה קלה כבחמורה.."

התורה מלבישה את לומדיה בענווה ויראה

פרק ו' משנה ב'

התורה נותנת לאדם חיבור תמידי לקדוש ברוך הוא - שזה מתבטא בענווה. וכן היא מפגישה את האדם עם דבר גדול שממלא אותו יראה.

דרך ארץ כמקבילה ללימוד תורה

*בכל דבר בתורה יש את העניין של דרך ארץ כנגדו. *ביאור המהר"ל לדברי המשנה "ברוך שבחר בחכמים ובמשנתם". *לימוד התורה לשמה כעיסוק התורה בעצם.

העולם מתקיים בזכות האמת, המשפט והשלום

פרק א משנה יח

העולם העליון הוא כנגד מידת האמת. עולם האלילים כנגד עולם השלום. העולם שלנו זה כנגד מידת הדין. מה זה אומר לנו? איך חיים את המידות הללו?

הופעת אמת, משפט ושלום בבית הדין ובחיים עצמם

פרק א משנה יח

*הופעת אמת, משפט ושלום בבית הדין ובחיים עצמם. * היחס בין משנה א' בפרק למשנה כאן. *ביאור עניינם של האמת, המשפט והשלום.

עניינה ומעלתה של השתיקה

פרק א משנה יז

*עניין הדיבור לא רק בבין אדם לחברו אלא גם בבין אדם למקום. *מעלת השתיקה בין החכמים וגם אצל אדם חכם. *השתיקה כנותנת מקום לשכל וביטול הגוף.

מעלתה של אהבת המלאכה

* מעלתו של אותה המלאכה והסבר דברי שמעיה "אהוב את המלאכה" * ביאור מדוע גדול הנהנה מיגיע כפיו יותר מירא שמיים. * י"ג עקרי האמונה אצל ירא שמיים ואצל הנהנה מיגיע כפיו.

החיובי והשלילי בשררה ובשלטון

* הסכנות שקיימות בשלטון ובשררה כהסבר לדברי המשנה "שנא את הרבנות" * יחד עם זאת, ישנם גם צדדים חיוביים בשררה. * כלל ופרט בהנהגה רבנית. * הצורך בשמירה על העצמיות והעצמאות לאנשי השלטון

הופעת האור האלוקי במשפט

אבות פרק א משנה ה

יראת ה' המתגלה במשפט זה על ידי זהירות מלחטוא לאמת. אהבת ה' המתגלה במשפט זה הרצון לעשות את רצון ה' המתגלה במשפט.

האהבה והיראה במושגי החברה

אבות פרק א משנה ו

ביאור דברי משנה ו' בפ"א בפרקי אבות: "עשה לך רב, קנה לך חבר והוה דן את כל אדם לכף זכות". ביאור השלבים וההדרגתיות על ידי מידת האהבה.

שמירה על הרוחניות בעולם הזה

אבות א' משנה ב' - ה'

איך אדם יכול לשמור על חייו הרוחניים גם בתוך העולם הזה, החומרי? משנה ב' עוסקת בדרכי קניית המעלה והדבקות בה' על ידי קישור וחיבור לחכמה ולחכמים. ואילו משנה ה' עוסקת באיך להתייחס לחומר כך שהוא לא יגרור את האדם לעיסוק יתר ל חשבון חיי הרוח.

יהי מורא שמים עליכם

אבות א' משנה ג''

אנטיגונוס מלמד אותנו שעם כל עבודת ה' מאהבה צריך שיהא מורא שמים עלינו. הרמב"ם מסביר את היראה הזו כיראת העונש והמהר"ל מסביר אותה כיראת הרוממות.

קיום מצווה שלא על מנת לקבל פרס

אנטיגונוס אומר לא לקיים מצוות על מנת לקבל פרס, מדוע? מסביר המהר"ל כמה דרגות בקיום מצווה, וביאור על מהות עבודת ה' מתוך אהבה.

המשך שלושת היסודות של העולם

העבודה היא כנגד היסוד של הבן - יסוד האש, ששואף תמיד אל הקדוש ברוך הוא הגמילות חסידם זה כנגד המים שמשפיעים חסד. התורה היא כנגד יסוד הרוח - שמחברת את שני הרבדים ועומדת כבסיס שניהם.

הסבר שני ל- על שלושה דברים העולם עומד

הסבר שני של המהר"ל למשנה "על שלושה דברים.." שלושת היסודות של העולם מקבילים לחטאים של יהרג ואל יעבור. התאמת היסודות האלו לגילוי החיות האלוקית ובהתאם לאבות.

שלושת היסודות של העולם

שלושה יסודות לעולם - תורה, עבודה וגמילות חסדים. התורה זה הטוב מצד התורה. העבודה זה היסוד של לעשות טוב לשם שמים גמילות חסדים זה היסוד של לעשות טוב לבריות

היחס בין מוסרי כנסת הגדולה למוסרי שמעון הצדיק

"שמעון הצדיק היה משיירי כנסת הגדולה"

* המהר"ל עומד על הדגש ששמעון הצדיק הוא משיירי כנסת הגדולה. * "על שלושה דברים וכו'" - המהר"ל מסביר שהעולם נברא בטוב, ובמשנתנו מלמד שמעון הציד כיצד האדם מתאים את עצמו להיות טוב.

מדוע ראו אנשי כנסת הגדולה לתקן דווקא את 'הוו מתונים בדין...'?

אנשי כנסת הגדולה תיקנו שלושה דברים: א. הוו מתונים בדין. ב. העמידו תלמידים הרבה. ג. עשו סייג לתורה. הם תיקנו את שלושת הדברים הללו מפני שראו שיש שלושה רבדים שצריך לתקן בהם. המהר"ל מסביר בכמה אופנים כנגד מה תיקנו את תקנותיהם.