פרשת וישלח תשפ"ה – זמיר עריצים בסוריה

שְׁבִיעִית – שֶׁנִתְּנָה לְהַדְלָקַת הַנֵּר?

ההנאה הרצויה מנר חנוכה, שאדם יתבונן באור וייהנה כשהוא נזכר בנס של חנוכה ובאור של המנורה במקדש ויתמלא אמונה ודבקות, אהבת ה' וכמיהה לגאולה. וכיוון שהוא נהנה הנאה כזו, הרי הוא נהנה מהשמן של נר חנוכה ומותר לו להשתמש בשמן של שביעית.

האור העליון של נרות חנוכה

קול צופייך וישלח תשפ"ב

מתתיהו ובניו ממשיכים את האור האלוקי שהיה לשמעון הצדיק ומנצחים בכוחו את האויבים שרצו להשמידם. וכמו שמעון הצדיק שחיבר את האור שלו לאור של המקדש, גם הם מתחברים מיד אחרי הניצחונות הראשונים שלהם לאור המקדש ומדליקים את המנורה בשיפודים של ברזל.

חיים בסרט

תרבות יוון בימינו

*כשם שירושלים חרבה בגלל תרבות יוון שהוכנסה לתוכה ודחתה את תרבות ישראל, כך טור שמעון חרבה כשהאנשים העדיפו לשחק בכדור במקום לעסוק בערכי הנצח של העם היהודי. *השלטון היווני חשב שצריך להרוג ילדים מיותרים. נשמע מוזר? תחשבו על ההטפות החולניות שבאות מהחוגים הנאורים בימינו בעד הפלות, בעד המתת חסד, בעד צמצום ילודה. .

בַּזְּמָן הַזֶּה

מהלכות זמן הדלקת נר חנוכה

<a href="http://www.harav.org/" target="_self">באדיבות אתר הרב</a>

שמירת שבת במרחב הציבורי

פרשת וישלח תשע"ח

<a href="http://www.harav.org/" target="_self">באדיבות אתר הרב</a> *בכל פעם שיעקב מתגבר על הפחד, הוא נקרא ישראל כי אלוקים בתוכו. *רוב חברי הממשלה בזמן הקמת המדינה לא שמרו שבת בחייהם הפרטיים. אבל הם הבינו שהקמת מדינת ישראל תלויה בשמירת השבת הציבורית.

בשביל אהבתך איני משתמש אלא בשלך

פרשת וישב תשע"ז

<a href="http://www.harav.org/" target="_self">באדיבות אתר הרב</a> *החשמונאים חידשו, שלפעמים השכינה שורה לא רק בגיבור של ממש, אלא בגיבור שכובש את יצרו. לא רק בעשיר שיש לו אוצרות זהב וכסף, אלא גם בעשיר ששמח בחלקו. *המנורה שבמקדש היא מנורה ששורה עליה אור ה'. היא החביבה לפני הקב"ה יותר מכל, ועל כן הוא מסלק כל אורות של מעלה בשביל אורות המנורה של מטה.

לא נתמלאה ירושלים אלא מחורבנה של תדמור

פרשת וישלח תשע"ז

<a href="http://www.harav.org/" target="_self">באדיבות אתר הרב</a> *מצוות נר חנוכה ממשיכה את האור של בית המקדש, להאיר גם את המקומות החשוכים ביותר ולכוון אותם אל הקודש. *נר חנוכה מאיר בתוקף כל כך עד שיפריד גם חיבור של נישואי תערובת ויברר שגם זה היה רק לקלוט אל הקודש מה שראוי לקלוט ולא זולת זה.