ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- חיי שרה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
ב. תהלים קכב' - ירושלם הבנויה כעיר שחברה לה יחדו. רש"י - ורבותינו אמרו יש ירושלים הבנויה בשמים ועתידה ירושלים של מטה להיות כמותה.
ג. בראשית לז' - ויאמר לו לך נא ראה את שלום אחיך ואת שלום הצאן והשבני דבר וישלחהו מעמק חברון ויבא שכמה.. ויאמר האיש נסעו מזה כי שמעתי אמרים נלכה דתינה וילך יוסף אחר אחיו וימצאם בדתן. רש"י - מעמק חברון - והלא חברון בהר, שנאמר ויעלו בנגב ויבא עד חברון, אלא מעצה עמוקה של [אותו] צדיק הקבור בחברון, לקיים מה שנאמר לאברהם בין הבתרים כי גר יהיה זרעך.
ד. במדבר יג' - ויעלו בנגב ויבא עד חברון.. וחברון שבע שנים נבנתה לפני צען מצרים.
ה. פנקסי הראי"ה ח"ג פנקס לה' יב' - שהי' ידוע להאבות שמהם יהי' יסודו של עולם באומה הישראלית המספרת עוז ד' ותהילתו ית' בעולם, וכמו כן השבטים ידעו זאת, אך זה באמת יש להסתפק, אם באמת ראוי שתהיה התגלות ד' ע"י תורה מהשמים נתונה אל הכלל כולו לדורות עולם בלא שינוי, ומשפטים המסופקים יוסדו ע"פ חכמי התורה כמו שיוציאו בחכמת לבבם, או שתהיה השפעת הנבואה תדירה, וכל דור ודור יתנהג ע"פ עצת ד' אשר תופיע על הנביאים שיהיו בכל דור. והאחים הוה ס"ל שתעודת [ה]עם הנבחר היא בזה שיוכנו מהם בנים רבים לנבואה, וכמו שכתוב ואקים מבניכם לנביאים, ע"כ, כיון שהיו מוכנים כבר לנבואה או לרוה"ק, כבר הי' ראוי לקדושת ישראל שתחול עליהם בשלמותה. אבל להנחיל קדושה קבועה לדורות עולם בתורה נצחית, צריך לזה ס' רבוא, ול"ה מוכנים, ע"כ יוסף השכיל שצריך דוקא ס' רבוא, ויהיו מוכנים לתורה נצחית דוקא. ולולא הנצחיות שבתורה שמחברת כל הדורות, הי' כל דור ודור נידון בעצמו, ולא הי' ראוי הים שיקרע לפני דור יוצאי מצרים, שהי' הקטרוג גדול, הללו עע"ז והללו עע"ז, רק מפני החיבור של הדורות העתידים, וכ"ז רק בתורה נצחית שמחברת כל הדורות, מה שא"כ אם יתנהגו ע"פ נבואה, אז כל דור ודור יש לו חשבון בפני עצמו. ע"כ היתה הוראת חברון שבה נקברו האבות, להורות על זכותם שפועלת עלינו, וזה מורה על קישור הדורות כולם. ע"כ הי' הפועל לקבורת יעקב, שהשלים האבות, במכפלה דוקא יוסף. וחברון, שמה מורה על החיבור וצירוף הדורות, וזה החיבור דרוש להכנה, כל זמן שצריך שיצאו ישראל מהכח אל הפועל. דלזמן התכלית הגדולה [של] אשפוך את רוחי על כל בשר יהי' באמת מתאחד ענין הנבואה והתורה, וכל ספק יוכל להיות נפשט מנבואה, דזה [הפשיטות ע"י הנבואה] אי אפשר רק כ"ז שהנביא אחד והכל צריכים להיות סומכים עליו, אבל כשיהיו כולם כל עם [ד'] נביאים, ודאי יהי' כח הנבואה משמש לתורה, יותר משמוש השכל האנושי, ונעלה ונשגב ממנו. ע"כ בחברון היתה הכנת ישראל למלוכה ג"כ, שתחילה מלך דוד בחברון, כדי שתהי' הכנה קודם שנתכוננה מלכות ב"ד בירושלים, שזהו מורה על התכלית היוצאת אל הפועל הגמור. ע"כ אמר וחברון ז' שנים נבנתה לפני צוען מצרים, דצוען היתה הכנה למצרים לגדולתם, ולא התכלית, דאמרו חז"ל דהוו מרבי בה מלכי.. ע"כ הרפואה שהקדים לזה הקב"ה, כי הענין המוכן להוציא מעלת ישראל מן הכח אל הפועל הקדים הקב"ה קודם הכח של הכנת מצרים, ע"כ וחברון שבע שנים נבנתה לפני צוען מצרים. ע"כ היה שילוח יוסף, כששלחו יעקב, ג"כ מעמק חברון. והם הלכו דותינה, שמורה על דתות, להורות שהיתה ש(י)נאתם בענין קביעות הדתות, וחשבו שיוסף ע"י שיטתו, כיון שאביו ישליטו, יהי' המושל בישיבה, כנודע דחז"ל דאבותינו לא זזה מהם ישיבה, וישארו דעותיו, שלא להכלל בקדושה גמורה והתאחדות כללית עד זמן שתהי' הופעה כללית, והם אמרו מי יודע אם תהי'. ג"כ במה שאח"כ צריך להתנהג לפ"ד ע"פ שכל אנושי, וזה לא ישר בעיניהם, דשכל אנושי טועה, וראוי שתהיה הנבואה כוללת ההנהגה של הדורות. ע"כ כלב, כשבקש את חברון, אמר אשר יכה את קרית ספר, וקאי על ההלכות שנשתכחו, שיוחזרו דוקא בשכל אנושי ע"פ התורה.. וכמו כן היתה המערה מכפלה, על הכפל, דתורה, נבואה היא, והמצטרף להוציא אל הפועל בפרטיו שכל תחתון אנושי.
ו. מתוך התורה הגואלת ג' מאמר א' סא' - "זכור ימות עולם, בינו שנות דור ודור". התבוננות בעולם ובאדם שבתוכו. התבוננות בפיזיקה, ובהסתוריה האנושית. ישנו חלק "באורות הקודש". "האחדות הכוללת". כל הבריאה, ההויה כולה - באחדות גמורה. "זכור ימות עולם" - העולם כולו באחדות גדולה ורחבה. "בינו שנות דור ודור" - שגם על העולם האנושי - הנפוץ והמפורד ללשונותיו, בארצותיו, - יש להסתכל כעל דבר אחד, חטיבה אחת. יש להתרגל למעוף עין - מאז בריאת העולם ועד הנה, ככל שהאנושות מתפתחת, היא הולכת ומתבררת. ההתפרטות הגדולה והמסובכת של האנושות בכל הדורות, מראה בהתבוננות מקיפה ויסודית, כי כל ענינה הוא סביבנו, סביב עם ישראל.. הכרת ההשתלשלות של הדורות, גם היא צריכה להיות בנויה, על יסוד ההכרה, שהעולם איננו הפקר. יש מנהיג לבריאה, ויש לתפוס את העולם בשלמות, באחדות.
ז. ישראל ותחיתו יב' - לא נעזבה היא הטבעיות במהלכה, לא אלמנה היא ההיסטוריה הסבוכה במסבותיה, ובתוכה חי גואל חזק, צור ישראל וגואלו ד' צ-באות שמו, א-להי כל בשר, א-להים לכל ממלכות הארץ, אדון כל המעשים, צור כל העולמים, צדיק בכל הדורות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
