ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישלח
נביא עוד הופעה נסתרת של הביטוי ונסביר את הקשר שבין המשמעות הפנימית של נִצָּב ובין המשמעות של קָרְבָּן.
עבודת השם בתקופת האבות התנהלה בשלוש דרכים:
א. הקרבה על גבי מזבח. ב. ניסוך על גבי מצבה. ג. תפילה ולימוד תחת עץ.
לעתים מופיע גם שילוב של שתים או שלוש מהדרכים, ניתן לכך דוגמא. במעמד קבלת עול מלכות השמים של מחנה יעקב, עם חזרתו ארצה (בראשית ל"ה א-ח) מופיעים גם הפסוקים הבאים: "וַיִּתְּנוּ אֶל יַעֲקֹב אֵת כָּל אֱלֹהֵי הַנֵּכָר אֲשֶׁר בְּיָדָם וְאֶת הַנְּזָמִים אֲשֶׁר בְּאָזְנֵיהֶם וַיִּטְמֹן אֹתָם יַעֲקֹב תַּחַת הָאֵלָה אֲשֶׁר עִם שְׁכֶם:... וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ". במפורש נזכרים העץ – הָאֵלָה והמִזְבֵּחַ.
לפרשיה זו מקבילה בפרק האחרון של ספר יהושע, מעמד דומה מאוד מתואר גם שם באותו מקום: "וַיֶּאֱסֹף יְהוֹשֻׁעַ אֶת כָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל שְׁכֶמָה ... וְעַתָּה הָסִירוּ אֶת אֱלֹהֵי הַנֵּכָר אֲשֶׁר בְּקִרְבְּכֶם וְהַטּוּ אֶת לְבַבְכֶם אֶל יְקֹוָק אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: ...וַיִּקַּח אֶבֶן גְּדוֹלָה וַיְקִימֶהָ שָּׁם תַּחַת הָאַלָּה אֲשֶׁר בְּמִקְדַּשׁ יְקֹוָק" (יהושע פרק כד פסוק א – כו). יהושע הקים מצבה מתחת לעץ המקודש (עיינו ברד"ק שם). לכן בספר שופטים המקום המקודש הזה נקרא: "וַיַּמְלִיכוּ אֶת אֲבִימֶלֶךְ לְמֶלֶךְ עִם אֵלוֹן מֻצָּב אֲשֶׁר בִּשְׁכֶם" (ט' ו). מקור זה מוסיף לנו מידע נוסף, במקדש ד' מתקופת האבות שהיה בשכם נצבו מזבח, שני עצים אֵלָה ואֵלוֹן וגם מצבה.
כבר הסברנו בעבר כי השורש י.צ.ב רומז לנוכחות שכינה - התקרבות.
על המזבח הקריבו, מה פירוש?
נציע כי המטרה היא לא להקריב אלא להתקרב, גם כדי להיות במצב של קירבת השכינה.
מתחת לעצים המקודשים התפללו (לשוח בשדה) ולמדו (אברהם מגייר את הגברים ושרה מגיירת את הנשים) גם זו דרך חשובה להרגיש נוכחות שכינה.
השכל מאפשר ללומד לעסוק במופשט ולא להיות שקוע במוחשי. ככל שהאדם חושב יותר עמוק, הוא יכול להבין יותר רעיונות מופשטים. ככל שהאדם חושב עמוק יותר בדברי תורה, כך הוא יכול להתחבר יותר אל הדבר הכי רחוק מהעולם המוחשי, הוא יכול להתחבר אל השכל האלוקי.
בעולמם של עובדי האלילים, שהיה עולם כל כך מגושם וחומרי, העיקר היה התשלום, ההקרבה, הניסיון לרצות את כוחות הטבע. זו הייתה המשמעות של הזבח - הבשר שנשרף ואכילת החלקים האחרים של הקורבן.
האבות, למרות כל מה שסבב אותם, הצליחו לקחת את האנשים שאיתם לחיות חיים רוחניים, חיים שמשמעותם ניסיון להיות מחוברים לשכינה ולהבין מה משמעותה של המציאות האמיתית.
אברהם ויצחק בדורות הקודמים ויעקב ישראל עתה, מנסים להקים בסיס לעם שישאף בכל מאודו להיות במצב של "וַאֲנִי קִרֲבַת אֱלֹהִים לִי טוֹב" (תהלים ע"ג כח).
הבה נתפלל כי נוסיף יותר אחדות ונוסיף יותר ישרות. כך נבטיח נוכחות של שכינה, וממילא עם השכנת השכינה נחיה חיים רוחניים יותר, שעיקרם העדפת הרוחני על הגשמי ושימוש בשכל להתחברות אל האלוקות, שהיא הדבר המופשט ביותר.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
