ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- נח
על נח נאמר "ונח מצא חן בעיני ה'" ועל שבת כתוב בספר יצירה שהקב"ה "המליך אות ת' בחן".
מובא מצדיקים שכשם שנוח ניצל משטף המים הזדונים על ידי התיבה, כך התיבה שעל ידה יכולים אנו להינצל בדורנו ממבול הכפירה והשקר היא השבת.
האדם צריך לקדש ולרומם את השבת, להבין ששבת היא חבל ההצלה והעוגן מכל האתגרים והניסיונות שהוא פוגש במשך השבוע.
שבת קודש נותנת לאיש הישראלי את הכוח והיכולת להתגבר על מה שצריך להתגבר, להמליך את הקב"ה על עצמו בכל רגע ורגע, ולעבוד אותו יתברך בכל מקום וזמן.
וכך זוכה היהודי למציאת חן בעיני אביו שבשמיים, להיות בתוך התיבה ושלא יפגע מהשטף מים רבים.
האר"י ז"ל כותב ש'מבול' לשון 'בלבול', לצערנו אנו עדים לשטף הדעות הזרות והנפסדות שנשמעים בכלים מכלים שונים. רוח הבלבול והטשטוש בין אמת לשקר, בין אור לחושך, בין ישראל לעמים, מנשבת בחוזקה, ויש סכנה שהאדם יטבע וישתקע בדמיונות שווא ויאבד את עולמו הנצחי.
העצה היא, שהאדם יכנס כולו לתוך התיבה שהיא השבת, יראה לנצל יום קדוש זה למנוחת הנפש וליישוב הדעת.
סגולת השבת תושפע עליו בשמירת מצוות היום מתוך תחושת קשר וחבור של אהבת ויראת ה', וכך זוכה הוא להמשיך משבת הצלה והגנה מהיצר הרע לימים הבאים.
ועל ימות השבוע נאמר 'בא אל התיבה'- שלך, שאתה בנית בשבת קודש, תזכור מאורה של השבת, וכך תוכל להמשיך עליך חיות והתחדשות, להיות מחובר ומקושר לסם החיים.
בימות השבוע יש את הסכנה שהאדם ייפול לתוך מבול הכפירה וישקע בתוך תאוות עולם הזה, לכן עליו לזכור את אורה וקדושתה של השבת. להמשיך על עצמו את הזיכרון לאיזה אידיאל אלוקי אני באמת שייך ולאיזו מטרה אני חי.
מהי משמעות החן?
הרב יעקב משה חרל"פ זצ"ל בספרו 'מי מרום על התפילה' מחלק בין יופי לחן- יופי הוא יופי חיצוני, וחן הוא יופי פנימי.
בשבת קודש מתגלה הפאר וההידור של הבריאה שהם עם ישראל, כפי שמובא בחז"ל 'בראשית ברא' "בשביל ישראל שנקראו ראשית" (ויקרא רבה לו, ד).
מיוחדים אנו בהבנתנו שיש תכלית עמוקה לבריאה גם בעיסוקים הגשמיים, מתבוננים אנו איך בכל דבר יש כוונה פנימית ונסתרת שדרכה אנחנו יכולים לעבוד את ה' יתברך ולעשות רצונו.
וזוהי הנשיאות חן שיש לנו ואין לאומות העולם, מפני שאומות העולם או שמתנזרים לגמרי מהגשמיות, או להפך, שכל ראשם רודף אחר חיצוניות הנאות עולם הזה.
רק אנחנו עם ישראל יש לנו את הכישרון לאזן ולחבר בין גשמיות לרוחניות, וזוהי תפארתנו מעל שאר בני העולם- לעבוד את הקב"ה בכל דבר ודבר "בכל דרכיך דעהו".
על שבת אמרו חז"ל (תנא דבי אליהו רבה) "שיעשה כולו תורה", ויש לפרש שאין הכוונה שילמד תורה כל השבת, אלא שזה הכוח של שבת קודש, שבשבת יכול האדם לקדש גם את המעשים הגשמיים, שכל מעשיו יהיו בבחינת תורה.
ולכן בשבת קודש אנו מתענגים בתענוגים ומרבים במאכל ומשתה כי הכל מתרומם ומתעלה לדרגה גבוהה של קדושה 'שהכל ברא לכבודו'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
