ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תצא
סיפר עורך העלון, שהרב היה תמיד מקפיד לשלם לו את שכרו באותו היום ובכך לקיים את המצווה המופיעה בפרשת כי תצא, מצווה לתת שכר שכיר ביומו ולא לאחרו ליום אחר, שנאמר "ביומו תתן שכרו" (כד, טו).
פעם אחת, הרב היה במסע הרצאות בחו"ל, אך העורך נשאר בארץ וביצע את עבודתו כרגיל. כשסיים את העריכה, צלצל לפתע הטלפון, על הקו היה הרב אליהו זצ"ל, שציין שהפעם לא יוכל לשלם לו כהרגלו באותו יום, אך חשוב לו שימחל לו. (לפי 'אביהם של ישראל').
סיפור זה ממחיש את הקפדתו של הרב אליהו זצ"ל במצוות תשלום שכר שכיר בזמנו. לצערנו, רבים מאיתנו לא מודעים מספיק למצווה זו, וחשוב ללמוד נושא זה כדי לא להיכשל בו, חלילה.
למרבה הצער, מוסר התשלומים במדינת ישראל ירוד מאד, ורבים משלמים רק לאחר זמן רב, (שוטף פלוס, פלוס...) עד שעסקים רבים לא מסוגלים לעמוד בחסרון הכסף בתזרים המזומנים והם כושלים ומתמוטטים. מי שלא משלם בזמן, גורם לכך שגם מי שהיה צריך לקבל ממנו את הכסף סובל ממחסור בכסף, וכך גם הוא נותר חייב לבא בתור, ונוצר אפקט דומינו שמפיל עסקים רבים.
מנתונים של אחת השנים האחרונות עולה, שבאותה שנה כ – 30% מהעסקים במדינת ישראל התמוטטו מסיבה זו, שבמספרים המשמעות היא שכ – 43,500 עסקים נסגרו, ו – 16,000 איש פשטו את הרגל.
גם מי מאיתנו, שאינו איש עסקים גדול, חייב להשתדל בנושא זה ולזכות לקיים מצוות אלו, שחיוניות למצבם הכלכלי של יהודים רבים. אמנם זו אינה מצווה הקשורה למסחר – קניה ומכירה, אלא לתשלום שכר עבודה של אדם, בהמה או כלים, כך שאין מצווה זו קשורה לכל הנושא של מוסר התשלומים, ועדיין היא נוגעת למצבים רבים. זוהי מצווה מעשית מאד, וקיימת אצל כל מי שמזמין בעל מלאכה לעשות לו עבודה, כמו – אינסטלטור, נהג הסעות וכדומה.
דינים רבים במצווה זו ונציין כאן כמה מהם (לפי שולחן ערוך, חושן משפט, סימן שלט). יש במצווה זו גם לאו, שנאמר "לא תלין פעולת שכיר איתך עד בוקר", וגם מצוות עשה המופיעה בפרשתנו לשלם שכר שכיר, והכובש שכר שכיר עובר בחמישה לאווין ועשה. מי ששכר את חבירו למספר שעות ביום, חייב לשלם לו באותו היום, ואם שכרו למספר שעות בלילה, חייב לשלם לו באותו הלילה. אם שכרו לכל היום, הרי יכול לשלם לו כל הלילה, וכן להיפך.
מעביד ששוכר כמקובל עובד לתקופה של חודש, ועליו משלם משכורת חודשית, הרי מקיים את המצווה, כי משלם בתום תקופת העבודה. אך, כמובן, אסור להלין את שכר השכיר.
בנושא זה, יש קולא משמעותית מאד למעבידים: "אין בעל הבית עובר משום בל תלין, אלא אם כן תבעו השכיר. לא תבעו או שתבעו ולא היה לו מעות ליתן לו... אינו עובר". כלומר, במצבים שבהם אין למעביד כסף לשלם, הרי אינו עובר בלאו. וכן במציאות השכיחה, שמספק השירות מוחל מראש, ומוכן לקבל את שכר העבודה לאחר תקופה קצרה, הרי שאין מזמין השירות עובר על איסור. אכן, במצבים רבים זה מסייע לנו שלא לעבור על איסורים, (וזו הסיבה שהרב אליהו התקשר לעורך דבריו, כדי שלא יהיה בבחינת 'תובע' אותו).
אולם, יחד עם זאת, חשוב להדגיש שגם אם נותן השירות מוחל, ואיננו עוברים על איסור, הרי גם את מצוות העשה איננו מרוויחים. אך מי שמרוצה 'לאסוף' מצוות בחייו, וודאי ראוי שישתדל לשלם באותו יום, וכמו שאנו לובשים ציצית כדי 'להרוויח' מצווה כך טוב שנשתדל לשלם שכר שכיר בזמנו, כשהדבר אפשרי.
ויהי רצון, שנזכה לקיים את מצוות ה' בשלימות, ולהראות בכך לעולם כולו כיצד התורה מנחילה לישראל מציאות חיים טובה, ישרה... המצמיחה כלכלית את העם והעולם!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
