ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישלח
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שמואל בן עליזה
לפני כמה ימים הלך לעולמו פרופ' יהודה פליקס ז"ל, שהיה מחשובי החוקרים בתחום של הטבע והראליה של עולם המקרא. מתוך הערכה לפועלו נביא השבוע את חידושו בעניין הדרך בא השיג יעקב את עדרו הגדול, אע"פ שהעניין מופיע בפרשת ויצא. לבן הארמי = הרמאי ניסה להחליף את משכורתו של יעקב "עשרת מונים". במסגרת המשא והמתן יעקב מציע ללבן הצעה שאי אפשר לסרב לה. כל הכבשים והעזים שיש להם "כתמים" חומים או בהירים (בהתאמה) על גופם ילקחו למקום מרוחק. יעקב ירעה את צאן לבן, יהיו בו רק כבשים לבנות בכל גופן ועזים שחורות בכל גופן. ההגיון הפשוט אומר כי הסיכוי שבעדר שכזה יומלטו וולדות של כבשים עם כתמים חומים או של עזים עם כתמים בהירים קלוש. יעקב יקבל כשכרו רק את אלה.
יעקב עשה את הדבר הבא:
"וַיִּקַּח לוֹ יַעֲקֹב מַקַּל לִבְנֶה לַח וְלוּז וְעַרְמוֹן וַיְפַצֵּל בָּהֵן פְּצָלוֹת לְבָנוֹת מַחְשֹׂף הַלָּבָן אֲשֶׁר עַל הַמַּקְלוֹת: וַיַּצֵּג אֶת הַמַּקְלוֹת אֲשֶׁר פִּצֵּל בָּרֳהָטִים בְּשִׁקֲתוֹת הַמָּיִם אֲשֶׁר תָּבֹאן הַצֹּאן לִשְׁתּוֹת לְנֹכַח הַצֹּאן וַיֵּחַמְנָה בְּבֹאָן לִשְׁתּוֹת" (שם ל' כז-כח). התוצאה הייתה מפתיעה "וַיֶּחֱמוּ הַצֹּאן אֶל הַמַּקְלוֹת וַתֵּלַדְן הַצֹּאן עֲקֻדִּים נְקֻדִּים וּטְלֻאִים... וְהָיָה בְּכָל יַחֵם הַצֹּאן הַמְקֻשָּׁרוֹת וְשָׂם יַעֲקֹב אֶת הַמַּקְלוֹת לְעֵינֵי הַצֹּאן בָּרֳהָטִים לְיַחְמֵנָּה בַּמַּקְלוֹת: וּבְהַעֲטִיף הַצֹּאן לֹא יָשִׂים ... וַיִּפְרֹץ הָאִישׁ מְאֹד מְאֹד וַיְהִי לוֹ צֹאן..." (שם, שם כט-מג).
כיצד הגיע יעקב להישג זה? לרש"י התשובה פשוטה: "והנה העתודים - אף על פי שהבדילם לבן כולם שלא יתעברו הצאן דוגמתן, היו המלאכים מביאין אותן מעדר המסור ביד בני לבן לעדר שביד יעקב" (שם ל"א י). מי שהמלאכים עוזרים לו לא צריך חברים. גם "אבן עזרא" רואה בתופעה פלא וז"ל "ורבים יתמהו, ויאמרו כי זה פלא, ואמת שהוא מפלאות התולדות". ויש אומרים (הרד"ק) "כי השנה הראשונה נולדו ליעקב נקודים וטלואים רבים בברכת השם אשר הראה לו המלאך" (רמב"ן שם). לעומת גישה זו הרואה בהצלחתו של יעקב תופעה שמעבר להבנה באמצעות השכל, מצא פרופסור פליקס דרך הפוכה.לדעתו יעקב אבינו גילה בסייעתא דשמיא את חוקי התורשה אלפי שנים לפני מנדל. יעקב הכיר את ההבדלים בין "הומוזיגוטים" להטרוזיגוטים". הוא ידע שיש תכונות דומיננטיות ויש תכונות רצסיביות. הוא הבין כי הגן החלק הוא הדומיננטי ואילו הגן הטלוא הוא הרצסיבי. הבנה עוד יותר מעמיקה הביאה אותו למסקנה כי קיים כלל נוסף והוא "חוק און היתר של ההטרוזיגוט" (כלומר שבני מכלוא עשויים לגלות תכונות של פוריות רבה יותר מן ההומוזיגוטים). השימוש במקלות היה רק למראית עין, לכן גם לא הזכירו יעקב בשיחתו עם נשותיו. (כדאי לעיין במאמר המלא התפרסם בתוך "טבע וארץ בתנ"ך" (הוצאת ראובן מס, ירושלים תשנ"ב. מאמר זה פורסם לראשונה באנציקלופדיה בריטניקה וגרם לקידוש השם כאשר הופיע גם ב"טיים מגזין" הפופולרי). יתכן וגם על זה נאמר " סוֹד ה' לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם" (תהלים כ"ה יד). הבה נתפלל כי נזכה לעוד יהודים אנשי מדע יראי שמיים שיקדשו שם שמיים ברבים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
