ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- חכמת החינוך
- חכמת החינוך א'
והנה ידוע שבשבת מלאכה שאינה צריכה לגופה פטור אבל אסור ודבר שאינו מתכוין מותר, והיכא דהוא פסיק רישא פטור אבל אסור.
והנה כתב הרמ''א (יורה דעה סימן פ''ז סעיף ו') שאסור לחתות אש תחת קדירה של עכו''מ מחשש שמא בלוע בה בשר וגם חלב ויבא לידי איסור של בישול בב''ח.
והקשה רבי עקיבא אייגר שם בגליון אמאי אסור לחתות שם והלא אף אם יש שם בליעות הוי דבר שא''מ ומותר 1 .
ומכח קושיא זו ביאר רבי עקיבא אייגר דדבר שא''מ מותר דוקא אם הספק הוא על העתיד [כגון גרירת מטה או ספסל בשבת דהוי ספק דלהבא אם ייעשה חריץ על ידי גרירתו], אבל אם הוא ספק על העבר וכגון הנדון לגבי קדירה דאיירי בה הרמ''א הוי חיסרון ידיעה ולא שייך בזה ההיתר של דבר שאין לו מתירין.
ורבי עקיבא אייגר שם הביא שדעת הט''ז אינה כן, שכן כתב (או''ח סימן שטז ס"ק ג) שתיבה שאינו יודע אם יש שם חיה מותר לנעול אותה בשבת אף שאם אכן יש שם חיה נמצא שעשה בודאי מעשה צידה, ואם כן רואים ששייך ההיתר של דבר שאין לו מתירין גם אם הדבר הוא רק חיסרון ידיעה.
חכמת החינוך א' (49)
הרב אלחנן פופקו
32 - מצוות קידוש שבת בדברים
33 - שלא לעשות מלאכה בשבת
34 - מצות כיבוד אב ואם
טען עוד
אך לא זכיתי להבין חילוק זה, דכיון שאנו פוסקים דדבר שאין לו מתירין מותר בכה''ת כולה, והט''ז כתב את דבריו על ההיתר של דבר שאין לו מתירין, מה מקום יש לחלק בזה בין שבת לשאר איסורים?
והנה נחלקו רש''י והרמב''ם בגדר דבר שאין לו מתירין, דדעת רש''י (זבחים צ''א. ד''ה הא ר''ש) שאם יכול לעשות את הדבר באופן המותר שרי מצד דבר שאין לו מתירין 3 , אבל שי' הרמב''ם (הל' שבת פ''א ה''ה) שההיתר של דבר שאין לו מתירין הוא מצד שלא ידוע אם המלאכה תיעשה או לא תיעשה 4 .
ואפשר דרבי עקיבא אייגר ס''ל כדעת הרמב''ם שההיתר של דבר שאין לו מתירין הוא מצד שלא ידוע אם המלאכה תיעשה או לא תיעשה, וכיון שכן ההיתר של דבר שאין לו מתירין הוא דוקא אם לא ידוע בשעת מעשה מה התוצאות של המעשה, אבל כשהחיסרון אינו במעשה עצמו אלא בידיעה של האדם לא נאמר בזה התירא דדבר שאין לו מתירין, והיינו דלרמב''ם ולרבי עקיבא אייגר דבר שאין לו מתירין הוא דין בחפצא של המעשה שאין הכרח שתיעשה מלאכה על ידו, אבל כשהמעשה מצד עצמו מכריח כן וליכא אלא חסרון ידיעה לא הוי בכלל דבר שאין לו מתירין.
אבל דעת רש''י והט''ז היא דיסוד ההיתר של דבר שאין לו מתירין הוא מכיון שהאדם העושה היה יכול לעשות את המעשה באופן המותר, וזאת אנו יודעים ממה שהעושה לא יודע שהוא עושה מעשה זה באופן האסור, ואם כן דבר שאין לו מתירין הוא דין בגברא דכיון שהוא אינו יודע שייעשה כאן דבר איסור ה''ז מותר.
^ 1. וז"ל הגרע"א, ''קשה לי, הא אינו מכוין לבשל רק לחתות באש ופסיק רישא לא הוי דשמא לא בישל העובד כוכבים בהקדירה בשר וגם חלב''.
^ 2.וכך כתב לי הגרח''י פוס שליט''א על דברים אלו וז''ל:" הנה מה שציינתם לדברי הגרח"פ שיינברג זצ"ל לא ראיתי בפנים, אך יעויין גם באבן האזל (הל' מעשה הקרבנות פ"ב ה"א) שכתב כן, ויסוד החילוק הוא דבאמת סברת הט"ז מחודשת שהרי בספק לשעבר אין כאן כ"א חסרון ידיעה, ועל צד שהזבובים נמצאים בתיבה הרי שזה מעשה צידה גמור, אלא שאף אם הוא מזיד על סגירת התיבה אינו מזיד על הצידה, וא"כ הרי הוא כצד בשוגג, אך אין זה שייך לפטור דאינו מתכוין, אמנם במלאכת שבת דבעינן "מלאכת מחשבת" שייך לומר שבגלל חסרון הידיעה עדיין חסר במלאכת מחשבת והוא פטור, אבל בשאר איסורין שפיר יש לחייבו על כך.
ויעויין במה שכתבנו בס"ד בספר אמרי יצחק על הספר חפץ חיים (סי' כ"ב ריש אות ב') שיש לתלות נידון זה דהט"ז בחקירה האם פטור אינו מתכוין הוא משום עצם חסרון הכוונה (וזה שייך לומר גם בספק דלשעבר), או שהפטור הוא משום שבלא כוונה אין התוצאה מתייחסת אליו (ודנים את החריץ שנוצר ע"י גרירת הספסל כאילו נעשה מאליו), ואם הוא פס"ר אז ממילא זה מתייחס אליו, ובזה י"ל שדוקא כשהספק הוא להבא דאינו ברור שבגרירת הספסל יעשה חריץ שפיר התוצאה שנעשה חריץ אינה מתייחסת אליו, משא"כ כשהספק הוא לשעבר ואינו אלא חסרון ידיעה, הרי שכבר בתחילת פעולתו הדבר ברור שבסגירת התיבה יהיו הזבובים ניצודים וא"כ תוצאה זו מתייחסת אליו אפילו בלא ידיעתו וכוונתו. עכ''ד
^ 3.וז''ל רש''י שם ''שמואל כרבי שמעון דכיון דאין מתכוין לכבות אין לא תכבה ראייה עליו לאסור למיעקר משמעותא דאשה משום קושיא דלא תכבה, ואם תאמר פסיק רישא ולא ימות הוא, אפשר דמזליף ליה בטיפין דקות מאד, הלכך אי נמי מכבה בטיפים גסות דבר שאין מתכוין הוא', עכ"ל, והאחרונים התקשו הרבה בד' רש''י אלו ואכ''מ.
^ 4. וז''ל שם ''דברים המותרים לעשותן בשבת, ובשעת עשייתן אפשר שתיעשה בגללן מלאכה ואפשר שלא תיעשה אם לא נתכוון לאותה מלאכה, הרי זה מותר. כיצד, גורר אדם מיטה וכיסא ומגדל וכיוצא בהן בשבת, ובלבד שלא יתכוון לחפור חריץ בקרקע בשעת גרירתן, ולפיכך אם חפרו הקרקע, אינו חושש בכך לפי שלא נתכוון. וכן מהלך אדם על גבי עשבים בשבת, ובלבד שלא יתכוון לעקור אותן, לפיכך אם נעקרו, אינו חושש. ורוחץ ידיו מעפר הפירות וכיוצא בו, ובלבד שלא יתכוון להשיר השיער, לפיכך אם נשר, אינו חושש. פרצה דחוקה מותר להיכנס לה בשבת, אף על פי שמשיר צרורות, וכן כל דבר שאינו מתכוון כגון זה''. עכ''ד.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
