ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
בבגרותה למדה חינוך מיוחד ועבדה בהוראה. אחת המורות שעבדה עמה נקראה תחיה, ונרקם ביניהן קשר טוב מאוד. רבקה התחברה לאישיותה של תחיה, ומתוך כך החלה לחבב מאוד את שמה.
לאחר זמן מה הכירה את יוסי, בחור שהגיע ממשפחה חרדית אדוקה מאחת הערים החרדיות. יוסי היה פתוח יותר ואף שירת בצבא, והתאים לרבקה, והם נישאו בשעה טובה ומוצלחת.
רבקה התקשתה לקבל את הכללים החרדיים הנוקשים מהצד של משפחת בעלה, אבל השתדלה מאוד לכבדם.
לאחר כמה חודשי נישואין בסייעתא דשמיא רבקה נפקדה, וכאן החלה במסע נהדר ומפרך בו-זמנית.
ההיריון החל בכאבים חזקים שנמשכו כמה שבועות. רבקה הובהלה לבית החולים מחשש להיריון חוץ רחמי. למרבה ההקלה התברר שאין מדובר בבעיה הזאת, אך בכל זאת היה חשש גדול להמשך ההיריון. במהלך החודשים הבאים שמעה רבקה לא פעם שאין תקווה להריונה, ושככל הנראה הוא ייפסק. אך בני הזוג לא התייאשו, הלכו לרופא הטוב ביותר, ולשמחתם קיבלו אצלו מענה אופטימי יותר.
ההיריון היה מלווה בחששות ועבר על רבקה בצער ובשכיבה ממושכת במיטה, ומאידך באמונה ובשמחה. כאשר נודע לזוג שמדובר בבת, אמרה רבקה לבעלה שאין שם מתאים יותר לתינוקת הזאת מאשר השם תחיה, שכן לאחר ההיריון הזה תהיה הלידה ממש בגדר תחיה. ובנוסף לכך, היא אוהבת את השם הזה.
יוסי התלבט. הוא מעולם לא שמע את השם הזה, ודאג איך משפחתו תקבל שם שאינו מקובל בעולם החרדי. כמו כן, אמר לאשתו, יש לו סבתא שנפטרה לא מזמן ונקראה קיילא.
רבקה לא התחברה לשם קיילא, אך ידעה שמאוד חשוב לחמותה שיכבדו את אמה ע"ה בכך שיקראו לנכדתה קיילא.
לאחר דיונים ממושכים במהלך ההיריון, החליטו בני הזוג לחכות עד לאחר הלידה כדי לראות מה ירגישו אז בנוגע לשם.
הגיע יום הלידה. לאחר לידה מסובכת עם ירידות דופק, ותפילות רבות שהכול יעבור בשלום, נולדה בשעה טובה ומוצלחת בת בריאה ושלמה.
רבקה ויוסי החליטו לקרוא לבתם תחיה-קיילא, כך שכולם יהיו שמחים ומרוצים.
כאשר רבקה בישרה לחמותה על השם שבחרו, השתררה שתיקה מעבר לקו, ואז התעשתה החמות ואמרה: "וואו! ריגשת אותי שקראת לבת קיילא".
רבקה הרגישה רגועה. ואז הגיעה שיחת טלפון נסערת ביותר מאחותו של בעלה: "אנחנו לא מאמינים שעשיתם לנו את זה!".
רבקה לא הבינה על מה היא מדברת: "מה עשינו לכם?".
גיסתה השיבה בקול חנוק מדמעות: "קראתם לבת בשם ראשון כה מבייש! עד שסוף סוף נולדה לנו אחיינית ראשונה, אנחנו לא מעזות לספר לחברות או לבני המשפחה שמתעניינים איך קראתם לה".
אז הבינה רבקה את הצער שנגרם לבני משפחת בעלה בקריאת השם תחיה. היא ניסתה להתנחם במחשבה שברבות השנים הם יתרגלו לשם.
היא לא תיארה לעצמה כמה מהר זה יקרה.
אז התקשרה לאמו של יוסי אחותה הגדולה מארצות הברית, לאחל מזל טוב על לידת הנכדה. הסבתא הטרייה סיפרה בצער לאחותה: "קוראים לנכדה שלנו תחיה-קיילא. ברוך השם ששמה של אמא נבחר, אבל לא נוח לנו מהשם הראשון תחיה, זה ממש מצער אותנו...".
הסבתא ציפתה להשתתפות בצערה, ונדהמה לשמוע מאחותה את המילים הבאות: "אני לא מאמינה! איזו השגחה מדהימה!".
והאחות הגדולה החלה לספר: "כאשר אמא קיילא עליה השלום ילדה את בתה האחרונה, פנה אליה רופא המחלקה היהודי וביקש ממנה, תמורת תשלום, לקרוא לה תחיה, על שם אמו, שכן הוא אלמן ובתו היחידה נפטרה, ואין מי שיוכל לקרוא בת על שם אמו המנוחה. אמא מאוד התרגשה מבקשתו והסכימה, אך כאשר סיפרה לאבא על הבקשה, הוא אמר שהשם הזה לא מקובל אצלם, וכך הבת לא נקראה בשם תחיה אלא ברכה.
"במשך כל השנים אמא הצטערה מאוד על כך שלא נענתה לבקשת הרופא, וכאשר השכיבה אותנו לישון היא אמרה את שמותינו, ולאחותנו הקטנה ברכה תמיד הוסיפה את השם תחיה... ועכשיו בטח אמא כל כך שמחה בשמיים, שהנכד שלה קיים את הבטחתה וקרא במקומה לבתו תחיה!".
הסיפור ריגש את כל בני המשפחה מכל הצדדים, והשם תחיה הפך לשם חביב במיוחד על כולם.
ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם : [email protected]
מתוך העיתון בשבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
