ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכות יסודי התורה
- רמב"ם יומי – הלכות יסודי התורה – 90 שניות על הרמב"ם היומי
עד כאן מדובר על ההתנהגות לאנשים רגילים, אך לתלמיד חכמים )הרמב"ם מכנה תלמיד חכם בשם תלמיד חכמים כיוון
שלומד ממספר חכמים( יש הנהגה אחרת. מעשיו צריכים להיות "נאים ומתקונים". "נאים"- שגם כשמתעסק בצרכי גופו לא
יעשה זאת בחוץ בפני המון העם, וכן לא ינהג בצורה משונה בדיבורו, במלבושו, בהליכתו ויישמר ממעשים המביאים לידי חשד.
"ומתוקנים"- שידקדק ביותר במעשיו שיהיו לשם שמים.
כדי שלא יצטרך להטיל עצמו על הציבור על האדם לקבוע לו מלאכה קודם שקונה בית ונושא אישה. גם במלאכתו עליו
רמב"ם יומי – הלכות יסודי התורה – 90 שניות על הרמב"ם היומי (12)
הרמב"ם היומי
10 - הלכות יסודי התורה פרק י' - הרמב"ם היומי
11 - לב הלימוד - הלכות יסודי התורה א'
12 - לב הלימוד - הלכות יסודי התורה ב'
טען עוד
נקודה להרחבה: סדר המעשים שקבע הרמב"ם הוא מלאכה, בית, אישה והביא לכך ראיה מהחוזרים מערכי המלחמה.
אלא שדווקא בפסוקים שם הסדר הוא בית, כרם )מלאכה(, אישה! הכסף משנה מיישב שהרמב"ם בא להדגיש שאין לשאת
אישה קודם שימצא מלאכתו ויבנה בית אך הסדר בין הבית למלאכה אינו בדווקא.
פרק ו'
עד כאן מדובר ביחס לאדם בפני עצמו, אך יש לדעת שהאדם נמשך בהשקפותיו ובמעשיו אחר החברה. לכן על האדם
להתחבר לצדיקים ולהתרחק מהרשעים ולשם כך ילך ממדינה למדינה ואף ילך למדבר אם אין אפשרות אחרת. התורה
צוותה על מספר מצוות בין אדם לחברתו- על האדם להידבק בת"ח, לאהוב כל אחד מישראל כגופו ולא לשנאו, לאהוב את
הגר, להוכיח את חברו בינו לבין עצמו )אך לא לביישו ברבים אא"כ מדובר בעבריין בדברי שמים( ולהיזהר בהתנהגות עם
יתומים ואלמנות )ואף במקרה שמותר להוכיחם כדי לחנכם יש להתנהג בהם ברחמים(.
נקודה להרחבה: ביחס למצוות התוכחה בדורנו כבר כתבו הפוסקים שמכיוון שכל מטרת התוכחה היא כדי לגרום לשני
לחזור לדרך התורה, הרי שבמקרה שהתוכחה רק תרחיק אותו אין עניין להוכיחו.
פרק ז'
בין שאר איסורי בין אדם לחברו נמצאים: איסורי לשון הרע- רכילות והיא העברה של דיבור מאחד לחברו. יותר חמור ממנה
הוא איסור לשון הרע והוא המדבר בגנות חברו אף דרך שחוק ובכלל זה הנקרא אבק לשון הרע אמירת דברים שנשמע מהם
גנאי. אולם כשהדברים נאמרו כבר בפני שלשה אין איסור לשון הרע אם אינו מתכוון לגלות יותר את הקול. עוד נאסרו הנקימה,
כשמחזיר רעה למי שנהג אליו כך, והנטירה, כששומר את השנאה, לחברו שפגע בו, בליבו.
נקודה להרחבה: הרמב"ם היה הראשון שאסף את כל הלכות לשון הרע למקום אחד. לאחריו בדורנו הקדיש החפץ חיים
ספר שלם לבירור ההלכות שבפרק זה. בין חידושיו של החפץ חיים נמצא היתר לומר לשון הרע לתועלת אך החפץ חיים
סייגו בשבעה כללים שעיקרם – נחיצות )רק כשאין ברירה אחרת(, מידתיות )רק מה שחייבים(, ולאחר שננקטו אמצעי ההגנה
הנדרשים. יש צורך לברר כיצד יש לקיים הלכות אלו במערכות החיים המודרניות- עיתונות, פוליטיקה ופסיכולוגיה
הרמב"ם היומי
רמב"ם יומי – הלכות לווה ומלווה – 90 שניות על הרמב"ם היומי הלכות לווה ומלווה פרק כ"ג - הרמב"ם היומי
מנחה: נתי רביץ
רמב"ם יומי – הלכות לווה ומלווה – 90 שניות על הרמב"ם היומי הלכות לווה ומלווה פרק י"ג - הרמב"ם היומי
מנחה: דן שפירא
רמב"ם יומי – הלכות יסודי התורה – 90 שניות על הרמב"ם היומי הלכות יסודי התורה פרק א' - הרמב"ם היומי
מנחה: ישי לפידות
רמב"ם יומי – הלכות יסודי התורה – 90 שניות על הרמב"ם היומי הלכות יסודי התורה פרק י' - הרמב"ם היומי
מנחה: גולן אזולאי
רמב"ם יומי – הלכות יסודי התורה – 90 שניות על הרמב"ם היומי הלכות יסודי התורה פרק ט' - הרמב"ם היומי
מנחה: ישי לפידות
רמב"ם יומי – הלכות יסודי התורה – 90 שניות על הרמב"ם היומי הלכות יסודי התורה פרק ה' - הרמב"ם היומי
מנחה: גולן אזולאי
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
