ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
בחלק מדירותיו המיועדות להשכרה שיכן עניים וגבה מהם סכום מועט, ומחשש פן יצערם בעת הגבייה דאג להעביר להם בחשאי את הסכום הנדרש.
שמו יצא למרחוק לא רק בגלל חסדיו המופלגים, אלא גם בגלל יראת השמיים שלו. חלומו הגדול היה לחתן את בנותיו רק עם בחורים גדולים בתורה. אבל הוא לא זכה לכך בחייו. בגיל ארבעים וחמש בלבד הלך לבית עולמו.
גיסו, הרב זבולון בריט, רבה של העיירה הליטאית פלונגיאן, נטל על עצמו את משימת שידוך בנותיו. הוא חיתן את הבת הבכירה עם הרב משה מרדכי אפשטיין. כאשר הגיעה הבת השנייה ביילה הינדה לפרקה, ביקש למצוא גם בשבילה עילוי בתורה ונסע לוולוז'ין. לאחר ששטח את בקשתו בפני רבי חיים סולובייצ'יק ורבי נפתלי צבי יהודה - הנצי"ב מוולוז'ין, הם הציעו פה אחד את ר' איסר זלמן מלצר.
מצבו הכספי של ר' איסר היה בכי רע, אך הדבר לא נודע. לאחר האירוסין למד בראדין במשך תקופה, שם שכרה לו הישיבה חדר שהיה חלק מדירתו של רפתן שנקלע לקשיים כלכליים. בגלל מצוקתו החליט אותו רפתן לעבוד עם עורות שוורים שנשחטו. הוא שטחם ועיבדם כדי למוכרם. לצורך כך פרס את העורות על סף חלונו של ר' איסר, ולאחר שיבשו נהג לאכסנם בחדרו. הריחות היו נוראים והזיקו לבריאותו של הארוס, שהתאמץ לשקוד על לימודו, אולם הוא חשש לספר זאת להנהלת הישיבה פן יבולע לרפתן והוא יפסיד את מחייתו, והעדיף לסבול בשתיקה.
ר' איסר סבל מחולשה כללית, ואם לא די בכך לקה בשחפת עד שהוכרח לחזור לביתו. חייו היו נתונים בסכנה, מיום ליום החמיר מצבו ולא נראה פתרון באופק. לאחר מכן פרצה בעיירתו שריפה שפגעה גם בביתו, והוא פונה לחדר של איכר שנשכר בעבורו על ידי אנשי חסד. האיכר דאג לו לחלב מדי יום והאוויר המבריא הקל מעט על סבלו, אבל מחלתו נותרה בעינה.
ר' איסר שלח איגרת למשפחת פרנק, משפחת כלתו, והודיע להם אודות מחלתו בכותבו כי הם רשאים לבטל את השידוך ולא תהיה שום קפידה מצדו. כאשר נתקבל מכתבו השיבו לו מיד כי יבוא לקובנה, שיש בה רופאים מעולים, ואולי ימצא מזור. ר' איסר קיבל את המכתב ונסע לקובנה, שם טופל אצל הרופאים על חשבון משפחת פרנק, ובעצתם נשלח להבראה במקום נופש.
בינתיים ניסו לדבר על לב הנערה שתבטל את השידוך עם הבחור החולני. בתחילה היא סירבה בתוקף, אבל כאשר גברו הלחצים הלכה אל הרופאים שטיפלו בו לשאול אם חתנה יוכל להאריך ימים במצבו. הרופאים השיבו לה כי להערכתם יוכל לחיות שנה אחת לכל היותר.
כששמעה זאת הנערה אמרה לבני משפחתה כי זו זכות בעבורה לחיות עם תלמיד חכם כזה במשך שנה תמימה, והוסיפה כי תטפל בו במסירות, ובעזרת השם יאריך ימים בטוב ובנעימים.
בני המשפחה המשיכו ללחוץ על הנערה ולדבר על ליבה וטענו כי היא יכולה לזכות בבן תורה מצוין ובריא בגופו. הם הפצירו בה מאוד, עד שהחליטה לגשת אל רבי ישראל מאיר הכהן, החפץ חיים, כדי לשאול בעצתו.
היא נסעה לראדין ושטחה בפני החפץ חיים את העניין. כאשר רבי ישראל מאיר שמע על מצבו של החתן, אמר לה משפט אחד: "יש אנשים בריאים ויש אנשים שמאריכים ימים".
היא הבינה כי יש אנשים שבריאים כעת, אך לא מובטח להם שיאריכו ימים, ולעומת זאת יש כאלה שמאריכים ימים למרות שאינם בריאים.
המילים שיצאו מפי החפץ חיים גרמו לנערה לשוב לביתה ולעמוד על דעתה באיתנות, למרות התנגדותם הנחרצת של בני משפחתה.
בסופו של דבר נישאו ר' איסר זלמן מלצר וביילה הינדה. לאחר הנישואין התמנה הרב מלצר לראש ישיבת סלבודקה ולאחר מכן שימש כעשרים שנה כרבה של העיר סלוצק. לאחר מכן עלה לארץ ישראל ונתמנה לראש ישיבת 'עץ חיים'. הרב מלצר חיבר שבעה חיבורים גדולים בשם 'אבן האזל' על הרמב"ם. אשתו, הרבנית המלומדת ביילה הינדה, העתיקה בכתב ידה את כל הכתבים למוסרם לדפוס, והתעסקה בכל עבודת ההדפסה וההפצה. הרב עסק בהוראה ובצורכי ציבור, זכה לבנים וחתנים גדולי תורה והעמיד תלמידים, חלקם חרדים וחלקם דתיים לאומיים, שהיו לגדולי הדור. בי' בכסלו תשי"ד, בהיותו בן שמונים ושלוש, הלך לעולמו.
ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם [email protected]
מתוך העיתון בשבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
