ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- קרח
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
"רַב לָכֶם כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים וּבְתוֹכָם ה' וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל קְהַל ה'" (במדבר ט"ז ג),
מציע משה כי הקב"ה הוא זה שיודיע לעין כל מי נבחר על ידו להנהיג את האומה:
"בֹּקֶר וְיֹדַע ה' אֶת אֲשֶׁר לוֹ וְאֶת הַקָּדוֹשׁ וְהִקְרִיב אֵלָיו וְאֵת אֲשֶׁר יִבְחַר בּוֹ יַקְרִיב אֵלָיו" (שם, שם ה).
בין לבין הולך משה אל דתן ואבירם ומנסה לשכנעם, מה שגורם להתרסה יותר חמורה כנגד מנהיגותו של משה:
"הַמְעַט כִּי הֶעֱלִיתָנוּ מֵאֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ לַהֲמִיתֵנוּ בַּמִּדְבָּר כִּי תִשְׂתָּרֵר עָלֵינוּ גַּם הִשְׂתָּרֵר: אַף לֹא אֶל אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הֲבִיאֹתָנוּ וַתִּתֶּן לָנוּ נַחֲלַת שָׂדֶה וָכָרֶם הַעֵינֵי הָאֲנָשִׁים הָהֵם תְּנַקֵּר לֹא נַעֲלֶה" (שם, שם יג-יד).
כאן חוזר משה, נפגע, אל הקב"ה ומבקש:
"יִּחַר לְמֹשֶׁה מְאֹד וַיֹּאמֶר אֶל ה' אַל תֵּפֶן אֶל מִנְחָתָם" (שם, שם טו).
נימוקו של משה "לֹא חֲמוֹר אֶחָד מֵהֶם נָשָׂאתִי וְלֹא הֲרֵעֹתִי אֶת אַחַד מֵהֶם" (שם) ומהלך העניינים אומר דרשני. צריך לברר מה התחדש למשה בניסיונו לפגוש את דתן ואבירם, מדוע לאחר דבריהם צריך משה לפנות אל הקב"ה מה שלא עשה קודם לכן ומה פשר הנימוק שבפיו?
אונקלוס ויונתן מתרגמים את טענת קרח ועדתו "וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל קְהַל ה'" וטענת דתן ואבירם "כִּי תִשְׂתָּרֵר עָלֵינוּ גַּם הִשְׂתָּרֵר", באותה לשון: "אֲרוּם מִתְרַבְרְבַת עֲלָנָא אוּף אִתְרַבְרְבָא". אף על פי כן נראה, מפשט הכתובים, שיש כנראה חילוק ביניהם.
בדיקה קצרה תוכיח כי השרש "שרר" (במשמעות של שלטון) מופיע תמיד במשמעות שלילית והרבה פעמים בצמידות ל"רוע". ניתן כמה דוגמאות "כִּי בִּשְׁרִרוּת לִבִּי אֵלֵךְ לְמַעַן סְפוֹת הָרָוָה אֶת הַצְּמֵאָה" (דברים כ"ט יח), "וְלֹא יֵלְכוּ עוֹד אַחֲרֵי שְׁרִרוּת לִבָּם הָרָע " (ירמיהו ג' יז, ועיין עוד שם, שם כד, שם ט' יג, שם י"ג י, שם ט"ז ב, שם י"ח יב, שם כ"ג ז, (ננצל הזדמנות זו כדי לעורר שוב את הקשר בין ספר דברים וספר ירמיהו) תהילים נ"ב ז וגם אסתר א' כב). לעומתו השרש "נשא" מופיע במשמעות חיובית ובהקשר של נשיאה בעול. כמו למשל ב: "וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם בְּכָל עֵת וְהָיָה כָּל הַדָּבָר הַגָּדֹל יָבִיאוּ אֵלֶיךָ וְכָל הַדָּבָר הַקָּטֹן יִשְׁפְּטוּ הֵם וְהָקֵל מֵעָלֶיךָ וְנָשְׂאוּ אִתָּךְ" (שמות י"ח כב).
אם כך, יש הבדל מהותי בין הטענות. קרח ועדתו אינם פוסלים אישית את משה רבנו, המחלוקת היא אידאולגית או על חלוקת הכיבודים או גם שניהם. לעומת זה דתן ואבירם פוסלים אישית את משה רבנו ומאשימים אותו בניצול מעמדו להשגת טובות הנאה אישיות, מה שנקרא ניצול לרעה של השררה. בפיהם הטענה "מושחתים נמאסתם". טענה זו, באם היא נכונה אכן פוסלת את מי שקיבל את השררה מלהמשיך ולכהן בתפקידו. מי שרואה בתפקידו הזדמנות להתעשר על חשבון הציבור ולהנות ממנעמי השלטון איננו מבין שלטון מהו. ראשי העם נבחרו כמשרתי הציבור - "עבדים לעם קדוש". דתן ואבירם מאשימים את משה כי הוא מתייחס אל עם ישראל כעבדיו ומשרתיו. דבר זה מוכח גם מהלשון "הַעֵינֵי הָאֲנָשִׁים הָהֵם תְּנַקֵּר". לשון זו מופיעה בתנ"ך רק בעוד שני מקומות האחת אצל שמשון (שופטים ט"ז כא) המשועבד כטוחן לפלישתים והשני כשנחש העמוני מנסה לשעבד את אנשי יבש גלעד כעבדים "בְּזֹאת אֶכְרֹת לָכֶם בִּנְקוֹר לָכֶם כָּל עֵין יָמִין" (שמואל א י"א ב). עכשיו ברורה גם תגובתו של משה. משה התייחס לעם ישראל כצאן שיש לדאוג לו עד לאחרון טלאיו. משה סיכן את נפשו כדי להציל כל יהודי באופן פרטי ואת כל העם ככלל. משה לא נהנה כהוא זה ממעמדו ולכן הוא מדגיש:
א. "לֹא חֲמוֹר אֶחָד מֵהֶם נָשָׂאתִי", מעולם לא ניצלתי את מעמדי כדי לדאוג לרווחתי הכלכלית.
ב. "וְלֹא הֲרֵעֹתִי אֶת אַחַד מֵהֶם" מעולם לא השתמשתי לרעה בשררתי.
זו אולי גם כוונת המדרש הקושר בין הרֹע לשררה וז"ל:
"ולא הרעותי את אחד מהם. כי אמרו כי תשתרר עלינו גם השתרר" (פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) במדבר פרשת קרח דף קטו עמוד א).
הבה נתפלל כי גם דורנו יזכה למנהיגים המבינים נכון את תפקידם והולכים בדרכיו של משה רבנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
