ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- חיי שרה
ד"ה אם אתה
כפל המילים להראות נחיצות העניין
"אם אתה לו שמעני" פירושו: אם אתה אם תשמעני, ונכפלה משמעות המילה 'אם' להראות גודל הצורך בקניית שדה זו.
כג, יט
ד"ה וטעם ואחרי
מדוע מדגיש הכתוב שמערת המכפלה בארץ ישראל?
התורה רצתה להדגיש ששרה זכתה להיקבר בארץ ישראל. אפשרות נוספת, שהתורה באה להוציא מהמחשבה שזהו מקום בארץ פלישתים, שם גר אברהם.
בפרשה זו אנו רואים את הכבוד הרב לו זכה אברהם בארץ בה הוא גֵר בזכות הבטחת ה'.
עוד נזכר מקום הקבורה משום שאנחנו חייבים לכבדו.
כד, א
ד"ה ברך את
פירוש הברכה בכל על דרך הפשט ועל דרך המדרש
על דרך הפשט מסביר הרמב"ן שאברהם התברך בכל חמדת האדם, עושר וכבוד, חיים ובנים.
במדרש ישנן שלש דעות בעניין. ר"מ אומר שלא היתה לו בת, וזו ברכה כדי שלא יאלץ להתחתן בבני כנען; ר"י אומר שאפילו בת היתה לו, ולא היה חסר דבר. ואחרים אומרים שלבתו קרא בכל, והרמב"ן מבאר שודאי שלא באו אחרים לומר שמה בלבד, ושהיא הברכה שהייתה לו, אלא רמוז בזה סוד, ובו שורש הבנת מעלתה של כנסת ישראל.
כד, ג
ד"ה אלהי השמים
ה' הוא אלוקי ארץ ישראל
בכל מקום שנאמר "אלהי הארץ", הכוונה שהקב"ה אלוקי ארץ ישראל דווקא, ולא אלקי העולם כולו. וכמו שאמרו חז"ל הדר בחוצה לארץ דומה כמי שאין לו אלוה.
כד, לב
ד"ה ויפתח הגמלים
אפילו בעלי החיים של הצדיקים שמורים מעבירה
רש"י פירש שאליעזר פתח את הגמלים מהזמם, שהיה עליהם כדי שלא יאכלו מהגזל. הרמב"ן לומד בקל וחומר מחמורו של ר' פנחס בן יאיר, שגמליו של אברהם לא היו אוכלים מן הגזל, כי 'לא יאונה לצדיק כל און'.
כה, ח
ד"ה זקן ושבע
הצדיקים שבעים במיתתם
אמרו חכמים: אין אדם מת וחצי תאוותו בידו. אך אברהם אבינו מת בשבע, משום שהצדיקים אינם מתאווים למותרות, וכך בסוף ימיהם הם לא מרגישים חסרון.
ואילו המדרש מסביר שהשבע של אברהם הוא מהכרתו בעולם הבא והשכר העתיד לו שם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
