ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויצא
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ציפורה בת דוד
הראשונים נחלקו בשאלה כיצד להתייחס לסוגיא זו. לשיטה הקיצונית מצד אחד, כל מלאך הנזכר הוא אכן יצור לא גשמי, יצור המגדיר עצמו "פלאי" כדברי המלאך שנגלה למנוח, אבי שמשון: "וַיֹּאמֶר לוֹ מַלְאַךְ ה' לָמָּה זֶּה תִּשְׁאַל לִשְׁמִי וְהוּא פֶלִאי" (שופטים י"ג יח). יצור זה איננו כפוף לחוקי הטבע, לכן הוא יכול להעביר בדרך נס, צאן מעדרו של לבן לעדרו של יעקב, כפי שמסביר רש"י בפרשתנו:
"והנה העתודים - אף על פי שהבדילם לבן כולם שלא יתעברו הצאן דוגמתן, היו המלאכים מביאין אותן מעדר המסור ביד בני לבן לעדר שביד יעקב" (בראשית ל"א י).
לשיטה זו גם במקום שלא נזכר במפורש שמדובר במלאך, כך ניתן להסביר, כמו בפגישתו של יוסף עם ה"איש", כשתעה בשדה באזור שכם, וז"ל רש"י שם "וימצאהו איש - זה גבריאל" (שם ל"ז טו). לעומתה השיטה ההפוכה טוענת כי מלאכים אינם מסתובבים על פני האדמה וניתן לראותם אך ורק בחזון או בחלום, עיין כדוגמא במחלוקת הרמב"ם והרמב"ן בתחילת פרשת וירא. מכאן נובע כי אינם פועלים מחוץ או כנגד לחוקי הטבע, (עיין במאמרו של פרופ' פליקס בעניין חוקי הגנטיקה וניצולם בידי יעקב במאבקו נגד נסיונו של לבן לנשלו מרכושו). בכל מקום שרק אפשר גם אם הכתוב נוקט בלשון "מלאך" המשמעות תהיה שליח של הקב"ה כמו שמסביר "אבן עזרא":
"ואל תחשוב שהמלאכים הם מאש ורוח, בעבור שנמצא עושה מלאכיו רוחות (תה' קד, ד), כי אין ככה דרך פשוטו. רק דבר דוד בתחלה על מעשה בראשית. ...ואמר כי הרוח שלוחו של השם ללכת אל מקום שישלחנו, וכן האש ממשרתיו" (בראשית א' א).
אם מי מהמלאכים מופיע על פני האדמה הכוונה היא לאנשים בשר ודם, כמו שמסביר "אבן עזרא" על פסוק הפתיחה של הפרשה הבאה: "ואלה המלאכים הם מעבדיו" (שם ל"ב ד ולעומתו ברש"י שם). בהפטרה לפרשתנו (למנהג לפתוח ב"וְעַמִּי תְלוּאִים לִמְשׁוּבָתִי") נקרא את הפסוקים הבאים:
"בַּבֶּטֶן עָקַב אֶת אָחִיו וּבְאוֹנוֹ שָׂרָה אֶת אלוקים: וַיָּשַׂר אֶל מַלְאָךְ וַיֻּכָל בָּכָה וַיִּתְחַנֶּן לוֹ בֵּית אֵל יִמְצָאֶנּוּ וְשָׁם יְדַבֵּר עִמָּנו"ּ (הושע י"ב ד-ה).
על פי פרשנותו של הנביא הושע; יעקב ש"בַּבֶּטֶן עָקַב אֶת אָחִיו" הפך לישראל, כאשר נאבק עם מלאך אלקי "וּבְאוֹנוֹ שָׂרָה אֶת אלוקים: וַיָּשַׂר אֶל מַלְאָךְ". כל זה בהקשר של "בכי" ו"בית אל" - " בָּכָה וַיִּתְחַנֶּן לוֹ בֵּית אֵל יִמְצָאֶנּו". רמזים אלה מביאים אותנו להבנת מקור נוסף, בתחילת ספר שופטים מצאנו "וַיַּעַל מַלְאַךְ ה' מִן הַגִּלְגָּל אֶל הַבֹּכִים" (ב' א). יש לשאול: 1. מי הוא המלאך 2. באיזה הקשר התרחש מאורע זה?
אם הושע מגלה לנו כי "בכי" ו"בית אל" הולכים יד ביד, זה מחבר אותנו לפרק הקודם בשופטים שם אנו מוצאים "וַיַּעֲלוּ בֵית יוֹסֵף גַּם הֵם בֵּית אֵל וַיקֹוָק עִמָּם" (א' כב). המרכז הרוחני של העם באותה עת היה בבית אל ויתכן שגם הארון היה שם באותה תקופה. לכן לא פלא הוא, שהמלאך מתגלה במקום בו יש נוכחות שכינה. קשר זה נכון לפי שתי השיטות. חז"ל מזהים את המלאך עם פנחס בן אלעזר הכהן וז"ל המדרש:
"ויעל מלאך ה' מן הגלגל אל הבוכים וכי מלאך היה והלא פנחס היה ולמה קורא אותו מלאך אלא א"ר סימון פנחס בשעה שהיתה רוח הקודש שורה עליו היו פניו בוערות כלפידים" (ויקרא רבה פרשה א ד"ה א ויקרא אל).
פנחס לפי דעה אחרת בחז"ל הוא אליהו "מלאך הברית" וז"ל המדרש: "דאמר רבי אלעזר אליהו דא פנחס" (זוהר חדש כרך ב (מגילות) מגילת רות דף מב עמוד א). השאלה אם להגדיר את אליהו כאדם שסופו למות או כמלאך שאינו חוזר לעפר גם היא שנויה במחלוקת וחזרנו חלילה למחלוקת העקרונית הראשונה.
הבה נתפלל כי נזכה כולנו שוב לחזות בשוב ד' ציון, ובגאולת העם והארץ על ידי מלאכיו=שלוחיו הנאמנים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
