ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- יסודות בדיני ממונות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
פנינה בת שולמית
(ז) כִּי יִהְיֶה בְךָ אֶבְיוֹן מֵאַחַד אַחֶיךָ בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ בְּאַרְצְךָ אֲשֶׁר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ לֹא תְאַמֵּץ אֶת לְבָבְךָ וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת יָדְךָ מֵאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן:
(ח) כִּי פָתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לוֹ וְהַעֲבֵט תַּעֲבִיטֶנּוּ דֵּי מַחְסֹרוֹ אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ:
פרט למצוות הצדקה הכללית, קבעו חז"ל שיש לתת מעשר כספים, כלומר עשירית מכל הכסף שאדם מרוויח. הגמרא בתענית (ט ע"א) אומרת שרבי יוחנן פגש את בנו של ריש לקיש, וביקש ממנו לומר לו את הפסוק שלמד היום. אמר לו הילד: "עשר תעשר" – פסוק הנאמר ביחס למעשרות. ביאר לו ר' יוחנן: "עשר בשביל שתתעשר". כלומר: אם תפריש מעשרות – תתעשר. שאל הילד: מניין לך? ענה לו ר' יוחנן: לך ונסה, ותיווכח שכך הוא. שאל הילד: האם מותר לנסות את הקב"ה? אמר לו ר' יוחנן, אסור לנסות את הקב"ה בשום דבר פרט לדבר זה, שהרי על צדקה אמר הנביא מלאכי (ג'):
(י) הָבִיאוּ אֶת כָּל הַמַּעֲשֵׂר אֶל בֵּית הָאוֹצָר וִיהִי טֶרֶף בְּבֵיתִי וּבְחָנוּנִי נָא בָּזֹאת אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת, אִם לֹא אֶפְתַּח לָכֶם אֵת אֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה עַד בְּלִי דָי:
כלומר, מותר לבחון ולבדוק את הקב"ה בעניין זה, כדי להיווכח שאכן מעשר מביא לעושר.
האמירה בגמרא "עשר בשביל שתתעשר" מפתיעה. מתברר שנתינת צדקה היא עצה כלכלית! אם יבוא אדם לרבו ויאמר לו שקשה לו 'לגמור את החודש', יאמר לו הרב: אם כך, תפריש מעשר כספים!
הגמרא כל כך בטוחה בעצה זו, עד שהיא אומרת שניתן לנסות את הקב"ה בכך ולראות שאכן כך יתרחש!
בעלי התוספות (ד"ה עשר תעשר) מסבירים כיצד הדבר פועל. תחילה הם אומרים שדין מעשר איננו רק בתבואה ובפירות וכו', אלא גם בכספים. פרט לכך הם מספרים סיפור (דבר שאינו מצוי בדרך כלל בתוספות) על אב אחד שנפטר, ולפני שנפטר אמר לבנו להקפיד על מעשרות. זמן קצר לאחר שבעל השדה נפטר, בנו הפסיק להפריש מעשרות. לא עבר זמן רב, והשדה, שהיה מוציא בימי האב אלף כור, החל להוציא מאה כור בלבד. אמרו לו קרוביו: כאשר נתת מעשרות היית אתה בעל הבית, והקב"ה היה הכהן הנוטל את המעשרות. כיוון שהפסקת להפריש, הפך הקב"ה לבעל הבית, וכעת אתה הכהן המקבל את המעשרות…
מדברי התוספות עולה שהרעיון של מעשר כספים הוא להפוך את הקב"ה לשותף. כאשר אדם נותן מעשר כספים, כביכול 'כדאי' לקב"ה להגדיל את הכנסותיו, בכדי שהמעשר יגדל! מכאן, שמעשר כספים הוא חלק מהמבנה ומהגידול הכלכלי.
והסברה: התורה מאפשרת לך להרוויח כמה שתוכל, אך רק בתנאי שתתן את החלק המתאים לעניים או למטרות תורה וחסד. אם תתן – הרי שלא די בכך שהתורה תאפשר לך להרוויח ככל יכולתך, אלא אף תסייע בידך! אך אם לא תתן – כל הבסיס הכלכלי יתמוטט וממילא הקב"ה לא יסייע בכלכלתך.
מכאן ניתן להבין: מעשר כספים הוא חלק מהמערכת הכלכלית היהודית, ולא רק הצעה של עשיית חסד.
יש לציין שלא כל הפוסקים הסכימו עם דברי התוספות שמעשר כספים הוא מן התורה (יש הסבורים שהמצווה היא מדרבנן [שו"ת המהרי"ל החדשות נ"ד], ויש הסבורים שזהו מנהג [שו"ת המהר"ם מרוטנבורג ע"ד; ש"ך יו"ד רמ"ט, ג]). אולם, כולם מסכימים שטוב להתאמץ ולתת מעשר כספים, ושדבר זה נכון גם מבחינה כלכלית עבור האדם עצמו.
כפי שראינו, במעשר כספים האדם הופך את הקב"ה לשותף בכספו. אך פרט לכך, יש כאן עלייה בדרגה לכספו של האדם. הכסף הוא גשמי: האדם עובד ועמל, אך בסופו של דבר כשיגיע למקום קבורתו לא תהיה כל משמעות לכסף זה עבורו. אך כאשר אדם נותן מעשר לצדקה, לתורה או לחסד, הרי שהוא הופך את כל כספו לבעל משמעות. הוא הופך כסף שכולו חולין לכסף שיש בו קדושה, חסד ותורה.
כסף של חולין הופך לכסף של קודש כשנותנים ממנו מעשר; הופך לכסף בעל משמעות רוחנית וערכית. רצונכם להפוך את הקב"ה לשותף בעסקיכם? רצונכם לצקת קדושה בתוך העסק שלכם? הקפידו על מעשר כספים!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
