ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- נשא
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל בן מזל
השבוע ננסה להסביר: מדוע התעכב דוד בחברון שבע שנים קודם שעלה לירושלים?
לכאורה יש כאן שאלה קשה מאוד. הכתוב מוסר לנו את האינפורמציה הבאה:
"וְאַבְנֵר בֶּן נֵר שַׂר צָבָא אֲשֶׁר לְשָׁאוּל לָקַח אֶת אִישׁ בֹּשֶׁת בֶּן שָׁאוּל וַיַּעֲבִרֵהוּ מַחֲנָיִם: וַיַּמְלִכֵהוּ אֶל הַגִּלְעָד וְאֶל הָאֲשׁוּרִי וְאֶל יִזְרְעֶאל וְעַל אֶפְרַיִם וְעַל בִּנְיָמִן וְעַל יִשְׂרָאֵל כֻּלֹּה: בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה אִישׁ בֹּשֶׁת בֶּן שָׁאוּל בְּמָלְכוֹ עַל יִשְׂרָאֵל וּשְׁתַּיִם שָׁנִים מָלָךְ אַךְ בֵּית יְהוּדָה הָיוּ אַחֲרֵי דָוִד: וַיְהִי מִסְפַּר הַיָּמִים אֲשֶׁר הָיָה דָוִד מֶלֶךְ בְּחֶבְרוֹן עַל בֵּית יְהוּדָה שֶׁבַע שָׁנִים וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים" (שמואל ב ב', ח-יא).
עוד בזמן שאול, העדיף עם ישראל את מנהיגות דוד, על פני מנהיגות ממשפחת שאול. לכן, קשה! מדוע אחרי מות שאול המליך אבנר את איש בושת? (על כך נענה בע"ה בשבת הבאה) ועוד קשה, מדוע אחרי מות איש בושת, שמלך רק שנתיים, התעכב דוד עוד חמש שנים קודם שמלך על כל ישראל ?
כמנהגנו, נביא את דברי חז"ל ושיטות הראשונים ואחר כך ננסה בענווה להוסיף ביאור.
בסדר עולם רבה מצינו: "נמצאת מלכות ישראל בטלה חמש שנים" (פרק יג).
לפי זה, אכן, במשך חמש שנים לא היה מי שמנע מדוד למלך על כל ישראל ובכל אופן, דוד מלך רק על שבט יהודה. רש"י ביאר: "צא מהן חמש שנים שבין מיתת שאול למלכות איש בושת" (סנהדרין דף כ ע"א).
לדבריו דוד עלה לחברון והומלך כמלך על יהודה, מיד אחרי מות שאול בקרב בגלבוע. רק חמש שנים מאוחר יותר, הומלך איש בושת, בידי אבנר, על ישראל למשך שנתיים.
תוס' (שם) אינם מקבלים את הסברו של רש"י וטוענים: "ומשמת איש בושת היתה מלכות ישראל בטלה חמש שנים עד שמלך דוד".
לשיטתם איש בושת הומלך על ישראל מיד אחרי מות אביו שאול, למשך שנתיים, עד שנרצח. במקביל מלך דוד בחברון על יהודה.
כוונת בעל סדר עולם רבה היא שהמלכות על ישראל בטלה חמש שנים אחרי מלכות איש בושת. לרש"י וגם לתוס' לא ברור: מדוע בטלה מלכות ישראל כל כך הרבה שנים?
ראשונים אחרים הסבירו בכיוון אחר לגמרי.
הרלב"ג הסביר: "וידמה בעיני שאמרו ושתים שנה מלך הוא להעיר שמה שספר אחר זה מענין אבנר ויואב לא היה כי אם אחרי שמלך שתי שנים".
לשיטתו, איש בושת מלך שבע שנים, אלא שסיפור הקרב בין אנשי דוד בראשות יואב ואנשי איש בושת, התרחש לאחר שתי שנות מלכות של איש בושת.
האלשיך מקשה על רש"י ותוס': "הנה פסוק זה יראה חולק על שאחריו, כי איך מלך איש בושת שנתים, ודוד לא מלך על כל ישראל עד שבע שנים וששה חדשים... כי הלא כמו זר נחשב שלא מלך איש בושת עד חמש שנים וחצי למלוך דוד על יהודה, וגם לא לומר שמלך מיד עד שתי שנים, וחמשה וחצי היו ישראל בלי מלך, והמליכו אחרי כן את דוד על ישראל".
לכן הוא מסביר, שאכן איש בושת עלה לשלטון מיד אחרי מות שאול. במשך חמש שנים הוא הרחיב את גבולות שלטונו באופן הדרגתי. רק אז מלך שנתיים על כל ישראל.
כמובן שגם דברי הרלב"ג וגם דברי האלשיך הם בניגוד למופיע בסדר עולם רבה.
בשבוע הבא נביא, בלנ"ד, הסבר שלא יסתור ח"ו את דברי התנא רבי יוסי בן חלפתא בסדר עולם רבה ומאידך יענה על הקשיים. דברינו בע"ה יקבלו גם נופך אקטואלי.
הבה נתפלל, לאחר יום מתן תורה ואחרי החגים הלאומיים, כי נזכה להגיע לגאולה שלמה בשני התחומים שהם שני צדדים של אותה מטבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
