ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- חקת
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
עדיאל למד שנים רבות בישיבתו של הרב. בשנים האחרונות, זוכה עדיאל להיות משמשו של הרב. עדיאל מעריך זכות גדולה זו, ומשתדל לעקוב אחרי מעשי הרב וללמוד מדרכיו. יודע עדיאל, שכל מעשיו של הרב תורה הם, ולימוד גדול הם צריכים.
הנה, מגיע אל הרב יהודי עשיר. חזותו של אותו אדם מוכיחה עליו שאינו הולך בדרך התורה והמצוות. העשיר מוציא מכיסו סכום כסף נכבד, ומבקש מהרב ברכה להצלחה בעסקיו. הרב, שואל את העשיר בקפדנות – האם עסקיך מתנהלים על פי ההלכה? העשיר נפגע מעט מנימת הדברים, אך מפני גדלותו וקדושתו של הרב נמוג ליבו, והוא מקבל עליו להיטיב מעט את דרכיו.
עדיאל יוצא מבית הרב, ומסכם לעצמו את המסר שקיבל – על פגם בשמירת ההלכה, עלי להגיב בתקיפות וקפדנות. הוא חוצה את הכביש ונכנס לבית הכנסת הסמוך לתפילת מנחה. שליח הציבור מתחיל להתפלל , ועדיאל קולט שהחזן מתפלל במהירות עצומה, ובולע את המילים.
עדיאל חש שכעס מציף אותו ועולה לראשו. מה זה? ככה מתפללים? זהו זלזול בתפילה ובהלכה. עדיאל צועק בכעס על שליח הציבור, ומתחילה מהומה גדולה...
כשוך המהומה, עדיאל עוזב את בית הכנסת, ופליאה ממלאת את לבבו – אצל הרב הצליחה הקפדנות, מדוע התקבלו דברי בחרפות וגידופים?
בפרשתנו, אנו קוראים על תלונת העם, ועונש – הנחשים השרפים. בתלונה זו יש נקודה מיוחדת, שלא קיימת בכל התלונות הרבות שהתלוננו ישראל במדבר - "וידבר העם באלוקים ובמשה", "השוו עבד לקונו" (במדבר כא, ה ורש"י). עם ישראל מפנה את התלונה שלו לשניים – אלוקים ומשה. מעבר לחטא הרגיל שיש בעצם התלונה, יש כאן חטא נוסף בכך שמשווים כביכול את משה לה'. יש מקום לשאול – מה השתנתה תלונה זו מכל התלונות, שהעם ראה במשה כתובת שווה לה'?
נראה שהתשובה נעוצה בעיתוי המיוחד של תלונה זו. בפרשת חוקת מתרחש דילוג של 38 שנה, מהשנתיים הראשונות במדבר לשנה האחרונה. בפרשיות הקודמות פגשנו את תלונותיהם של דור יוצאי מצריים, ואילו בפרשתנו אנו פוגשים את בניהם, דור הנכנסים לארץ. דור זה הוא דור שגדל על ברכיו של משה רבינו. סביר להניח, שזווית המבט של דור זה על משה שונה בתכלית מהזווית של אבותיו. דור זה היו ילדים, כשמשה כבר היה המנהיג הזקן והמורם מעם. תחושת הביטול שלהם כלפי משה הייתה גדולה מאבותיהם. לפיכך, הם טעו והשוו כביכול את משה לה'.
חלק מהתיקון לחטא זה הוא בעשייתו של נחש נחושת ותלייתו על הנס, "והיה כל הנשוך וראה אותו וחי". על כך נאמר במשנה (ר"ה פ"ג) – "וכי נחש ממית, וכי נחש מחיה? אלא בזמן, שישראל מסתכלים כלפי מעלה ומשעבדים את ליבם לאביהם שבשמיים, היו מתרפאים". נחש הנחושת מלמד את העם, שעליו לשאת עיניים לשמיים, ולא לחשוב שהכוח נמצא בשליטת שליחיו של מקום.
ומעין אותו עניין, מוצאים אנו בחטא נוסף בפרשתנו, חטא מי מריבה. לפי הרמב"ם (פ"ד משמונה פרקים) חטאו של משה רבינו היה ש(לפי מדרגתו הגבוהה) נטה קצת לצד הרגזנות, במקום שלא היה צריך לכעוס. וכיוון שעם ישראל ידע שמשה הוא אדם שלם במידותיו, היו ישראל לומדים ממנו. וכיוון שראו אותו כועס, למדו ממנו שכאן צריך לכעוס, ובאמת ה' לא כעס במקרה זה, ולא היה צריך לכעוס. ובכך היה חילול ה'. נמצאנו למדים, שבמקרה זה דווקא הביטול של העם בפני משה, יצר את גודל הבעיה.
מכאן אפשר ללמוד את העיקרון, עליו מדבר הרב קוק זצ"ל (על פי אורות ישראל ג,ג). הדבקות בצדיקים , כדי שנשמתם השלימה תרומם את הנשימה הבלתי נשלמת, היא דבר נכבד מאד בהתפתחות הנפשות. אבל צריך בכך גם שמירה גדולה, כי לפעמים לצדיק יש גם חסרון מסוים. אצל הצדיק, חסרון זה לא פוגם כמעט, כי בצירוף למידותיו האחרות, הרי שאינו משפיע לרעה. אך תלמיד, שדבק רק בצדיק אחד, לומד לעיתים את החיסרון, ואצל התלמיד החיסרון הופך למשמעותי מאד (כמו במשל שפתחנו). "אשריהם ישראל, שהם דבקים בנשמת האומה, שהיא טוב מוחלט, לשאוב על ידה אור ה' הטוב".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
