ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
במהלך שהותו בצרפת החל מרדכי להתקרב לקדוש ברוך הוא דרך חב"ד. יום אחד אמרה לו בת דודתו: "אתה לא מכיר אנשים ולא את השפה. בוא תצא איתי ועם שתי חברותי".
כך הכיר את אסתר, נערה שבגיל שתים עשרה החליטה לחזור בתשובה וסחפה אחריה את בני משפחתה. מרדכי החל לבקר בבית הכנסת וראה את אסתר מרחוק כשנכנסה לעזרת הנשים. המתפללים שהיו כבני משפחה שידכו ביניהם, כעבור כמה חודשים התחתנו בצרפת, וכעבור מספר חודשים נוספים עלו לארץ והתגוררו בשכונת הר נוף בירושלים. אך במשך תקופה ארוכה לא נפקדו.
הגיע ג' בתמוז, יום הסתלקות הרבי מליובאוויטש, ובשכונת רמות נערכה התוועדות של חסידי חב"ד. מרדכי רצה ללכת להתוועדות, אבל אסתר לא הסכימה. הוא לא התווכח וקיבל את עצתו של רבי נחמן שלא להיות בעצבות, כי זה רצונו של הקב"ה. אז החליט להתוועד עם אשתו. הוא סידר סעודה והביא משקה חריף וביקש מאשתו לעשות איתו 'לחיים'. אסתר לא רצתה לשתות מהטיפה המרה, ומרדכי ביקש שרק תטעם טיפה כדי שיצאו ידי חובת ההתוועדות החסידית.
"אם כבר, אז כבר", אמרה אסתר והציעה לפתוח ב'אגרות קודש' של הרבי. היה להם כרך אחד מתורגם לצרפתית. הם הניחו בעמוד אקראי דף בקשה להיפקד בזרע של קיימא, פתחו אותו ובראש העמוד הראשון התנוססו המילים: "שלום לך אסתר". כמו כן היו כתובים דברים על כך שההריון יעבור בשלום וכן היה כתוב: "לא לשכוח לומר לבעלך לבדוק את התפילין והמזוזות!"
מרדכי הנרגש קיבל על עצמו למסור את התפילין והמזוזות שלו לבדיקה אצל גיסו הסופר המתגורר באשדוד, אולם העניין התעכב וחלפו שבועיים. יום אחד נסע מרדכי בירושלים עם נהג מונית ערבי ושכח אצלו את התפילין של רש"י ורבנו תם ואת הטלית. הוא היה בצער גדול והתקשר לארבעים וארבע תחנות מוניות בירושלים ונענה על ידי כולן בשלילה. המצב היה כלאחר ייאוש, אבל הוא החליט לאחוז במשפטו של רבי נחמן שאין ייאוש בעולם כלל.
באותו ערב היה בכותל המערבי עם אשתו וחמיו וחמותו שבאו לביקור בארץ, שם התפלל ואמר לקב"ה: "אם נגזרה עלי גזירה, אני מקבל אותה. אבל אם בגלל שלא בדקתי מיד את התפילין איבדתי אותן, אני מקבל על עצמי שאם תימצאנה אלך מיד לבודקן".
קרוב לחצות לילה יצאו בני המשפחה מהכותל, וחמיו של מרדכי הציע שילכו לאכול גלידה במדרחוב. מרדכי לא נהג ללכת למקום שבו קשה לשמור את העיניים, אבל החליט לכבד את חמיו. הם ישבו בגלידרייה. לפתע שמע מרדכי צעקה מקצה המדרחוב: "הלו! הלו! אתה שכחת את התפילין שלך אצלי במונית!"
מרדכי נדהם לראות את נהג המונית הערבי שעימו נסע לפני כמה ימים. הנהג הביא לו את שני זוגות התפילין והטלית שנמצאו בתחנת המוניות של המדרחוב.
למחרת הלך מיד לבדוק את התפילין אצל גיסו ולהחליף את המזוזות. התברר כי באחת הפרשיות, בתפילין של רש"י, יש במילה "בניך" רווח הפוסל את התפילין, אך ניתן לתקנו ואכן הגיס תיקן זאת.
זמן קצר לאחר מכן אסתר התעברה ובכ"ב שבט ילדה בן בבית החולים 'שערי צדק'.
בגלל שהלידה התרחשה ביום רביעי, היה עליה להישאר בבית החולים גם בשבת. מרדכי הצטער כי לא היה מוכן לכך בגשמיות וברוחניות, והכניסה לשבת נעשתה באיחור ובעצבות. הוא נזכר שהתרופה לכל המחלות היא שמחה וניסה לדבוק בעצה. מישהו הכריז בסעודת ליל שבת שייערך 'שלום זכר', ומרדכי חש שהנה הקב"ה שולח לו בדיוק מה שהוא צריך.
לאחר הסעודה היה עליו לחפש מקום לינה. מרדכי נזכר כי קרא פעם בכתבי ברסלב כי הדבר היחיד שזכור מ'הספר השרוף' של רבי נחמן הוא תורה על מעלת סידור המיטה לאורח. מיד החליט לקיים זאת בהידור והחל לדאוג למיטות עבור האורחים בקומה הרביעית המיועדת לכך. לעצמו הותיר מזרון שהושם בלית ברירה במקום שבו הריח מי שופכין. הוא אמר: "ריבונו של עולם, תראה איפה אני ישן... עשה שזה יכפר על עוונותיי".
באותו לילה הופיע בחלומו צדיק מואר פנים שלא זיהה ואמר לו: "בזכות החסד שעשית תזכה גם בכ"ב בשבט הבא לבן זכר!"
אסתר התעברה כשלושה חודשים לאחר הלידה. עברו החודשים וההריון לא עבר בקלות. אחד הרופאים הציע לבני הזוג לעשות בדיקות נוספות כדי לוודא שהכל בסדר, והם ערכו כמה בדיקות אולטרא סאונד. בני הזוג לא רצו לדעת את מין העובר, ובכל זאת התברר להם כי יש להם בת. בדיקה נוספת אימתה זאת. בני הזוג החליטו לקרוא לתינוקת הצפויה חיה-מושקא על שם אשתו של הרבי מליובאוויטש שנפטרה בכ"ב בשבט.
ואכן הלידה התרחשה במועד המיוחל. אסתר היתה עם אמה בעת הלידה, ומרדכי שמע את חמותו קוראת מעבר לפרגוד: "או, זה בן!". הוא אמר לעצמו שכנראה היא מתבלבלת מחמת התרגשותה וניגש לשאול אחות שיצאה מחדר הלידה. האחות ענתה: "אני מתפלאת שלא שמעת! נולד לכם בן"...
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
