ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- פסחים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(קח. בשליש העליון עד קט. 10+)
חלק א – הסבה
א. מתי מסבים
במצה – כן, במרור – לא.
יין – או 2 ראשונות או אחרונות, ומספק מסבים בכולם.
ב. איך מסבים? לא פרקדן ולא על צד ימין (+שמא יקדים קנה לוושת).
ג. מי מסב?
- 1.עניים – כן (משנה).
- 2.אישה אצל בעלה – לא, אישה חשובה – כן.
- 3.בן אצל אביו – כן.
- 4.תלמיד אצל רבו?
אצל רבה – כן, אצל רב יוסף לא,
וקשה מברייתא שמחייבת, ועונים ששם מדובר בתלמיד במקצוע ולא בתורה.
- 5.שמש? כן (מריב"ל).
חלק ב – ד' כוסות
א. מי חייב –
1. גם עני (משנה)
2. גם נשים – שאף הן היו באותו הנס.
3. ילדים (4-) – בברייתא –
ת"ק – חייבים,
ר"י – אינם חייבים,
אלא מחלקים להם קליות ואוזים בערב פסח כדי שלא ישנו,
ועוד שתי ברייתות על דברים שעושים שלא ישנו –
- 1.ר"א – חוטפין מצות כדי שלא ישנו וישאלו
- 2.ערב פסח וערב יו"כ היו הימים היחידים בשנה שר"ע סגר את ביהמ"ד מוקדם כדי שישנו לפני ליל הסדר.
אגב זה, בסוף השיעור – לשמח בני ביתו ברגל
מקור החיוב – (דברים ט"ז, יד) – "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ...".
במה משמחם?
ברייתא ב – ר"י ב"ב – בזמן שביהמ"ק קיים אין שמחה אלא בבשר.
כשאין בימ"ק, אז משמחם ביין.
ברייתא א (כנראה עוסקת כשאין בימ"ק) – ת"ק – יין, ר"י – נשים וילדים בראוי להם (בגדים לנשים לפי האופנה באותו מקום).
ב. כמות
A. כמה יין –
ר"י-שמואל – כדי מזיגת כוס יפה.
מיתיבי – כדי רביעית (אחד חי ואחד מזוג)?
תשובה – זו גם כוונת שמואל, שהתוצאה הסופית תהיה רביעית.
B. כמה שותה –
ר"י-שמואל – השקן לבני ביתו ואז שתה – יצא.
רב נחמן בי"צ – בתנאי שנשאר לו רוב כוס.
(לגבי קידוש והבדלה ראינו בדף הקודם מחלוקת אם צריך מלוא לוגמיו או משהו).
ג. חי ובבת אחת
ר"י-שמואל – יצא,
רבא – יצא רק ידי שמחה (חי – רק יצא בקידוש, בבת אחת – יצא בקידוש וכוס 1 של ד' כוסות).
ד. איכות היין
בברייתא הנ"ל –
ת"ק – אחד חדש ואחד ישן (אפילו שכבר אין בו כל כך טעם חזק),
ר"י – צריך שיהיה בו טעם יין (ולא בישן)
וגם צריך מראה יין (אדום, "אל תרא יין כי יתאדם").
שיעור דף יומי בקיצור - באדיבות הדף היומי של אתר סיני
רבנים בבית המדרש
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
