ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- פסחים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(ק: 3- עד קב. 5-)
חלק א – האם צריך קידוש במקום סעודה
רב – לא צריך
שמואל – צריך.
הערות:
- 1.למה עשו גם בבי"כ וגם בבית?
לרב – עושה שוב בבית בשביל בני הבית.
לשמואל – עושה בבי"כ בשביל אורחים שאוכלים שם. - 2.לשמואל - אפילו מהגג לבית לא יצא (כמו שסיפר על שמואל רב ענן בר תחליפא ששמואל ירד מהגג וקידש שוב).
- 3.פוסקים כשמואל שצריך (קא. שליש עליון)
רב הונא –
שמסופר שכשנאלץ לעבור מקום אחרי הקידוש כי נכבה הנר, קידש שוב.
רבה –
כפי שסיפר אביי שרבה היה אומר להם לאכול משהו אחרי הקידוש אצלו, שמא במקום מלונם לא יוכלו לאכול וממילא לא יוכלו לקדש שוב.
קשה – הרי אביי אמר שרבה פוסק תמיד כרב? (מלבד שלושה דברים)
תשובה – רק החמיר כרב, אך כאן רב הוא המקל.
(קא. 3-)
חלק ב - שינוי מקום בסעודה
קידש בבית כנסת, ברך על היין, והלך לביתו (שינוי מקום), האם צריך לברך שוב?
א. באמוראים -
ר' יוחנן(קא. 3-)– לא צריך ברכה נוספת (="יצא").
רב ושמואל(ק: 3-) – צריך (="לא יצא" בברכת היין)
בבורא נפשות (ויין לרוה"ר) – ודאי שצריך,
כי יכול לברך ברכה אחרונה במקום החדש, ממילא כשעוקר, אין לו סיבה לחזור למקום הראשון, ולכן זה הסחת דעת.
במזונות ולחם – (קא: שליש)
רב ששת – גם בזה צריך.
רב חסדא – לא צריך,
כיון שממילא חייב לחזור למקומו הראשון לברכה אחרונה, אז עקירת המקום אינה הסחת דעת.
ב. בברייתות –
[לתוס', בכל הברייתות מדובר על "עקרו רגליהם", כלומר שהיו בסעודת פת או מזונות, ולא גורסים ששתו/שתו יין.
מקרא לטבלה: תכלת – מסתדר מצוין, ירוק – מסתדר על ידי תירוץ, ורוד – לא מסתדר].
| ברייתא א – (קא: 1+) – שינוי מקום – צריך לברך. | ברייתא ב(קא: באמצע) - חבורה שעקרה לקראת חתן, צריכים לברך שוב (אא"כ השאירו שם מישהו). | ברייתא ג(קב. 1+) - חבורה שעקרה לבית הכנסת – | ברייתא ד(קב. 7-)– חברים שעקרו -
|
רב ושמואל לרב ששת שתמיד צריך |
| מסתדר | לכאורה רק לר"י |
|
רב חסדא - |
| קשה, | רב חסדא כחכמים | בדיוק כמו רב חסדא! |
רי"ח – תמיד לא צריך |
| לא מסתדר | אפשר לתרץ שהוא כחכמים, ולומר שבאמת לחכמים תמיד לא צריך ולא רק בלחם, ודיברו על לחם כדי להשמיע כוחו של ר"י שאפילו בזה צריך. | לא מסתדר |
ג. מה נחשב שינוי מקום (קא: 3-)
רב חסדא-רב הונא – רק מבית לבית, אבל ממקום למקום בתוך הבית – לא.
(לרוה"ר גם מחדר לחדר כן, ורק מפינה לפינה בחדר – לא צריך).
רב אידי בר אבין – כך אכן בברייתא (ורב הונא לא שמע ברייתא זו).
שיעור דף יומי בקיצור - באדיבות הדף היומי של אתר סיני
רבנים בבית המדרש
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
