ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- משפטים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
החלו התלמידים לשאול אותו על אשר אפשר ללמוד מחפצים שונים שהתחדשו בימיהם.
שאל הראשון – מה אפשר ללמוד מהרכבת ומסילת הברזל? ענה הרבי – שבגלל רגע אחד אפשר לאחר הכול.
שאל השני – ומה נלמד מהמברק? ענה הרבי – שכל מילה נמנית ונחשבת.
שאל השלישי – ומן הטלפון? ענה הרבי – ששומעים במקום אחר את מה שאנו מדברים כאן.
תובנה חשובה ועמוקה זו היא יסוד חשוב ביהדות, ומתבלטת בצורה מיוחדת בפרשת משפטים. ויכוח ארוך ומר ניטש בין חכמי ישראל וחכמי אומות העולם בנושא זה.
אומרים חכמי הגויים – אנו עוסקים בסוגיות פילוסופיות עמוקות ונשגבות, ואילו אתם היהודים מעסיקים את ראשכם בעיקר בשאלות על שוורים שנגחו זה את זה וכדומה. אנו עוסקים בחכמה נצחית ואתם בדברים פעוטי ערך!
עונים חכמי ישראל (תפארת ישראל למהר"ל פי"א) – תורתנו היא הנצחית והיא הנותנת גדלות לאדם, מפני שאיננו עוסקים בשוורים, אלא ברצון ה' להביא יושר לעולם, ורצון זה מתגלה בהנחיותיו לסדר ולמשפט הנכונים בעולם. ואכן, מיד לאחר ההתגלות המופלאה של מעמד הר סיני, אנו ניגשים ליישמה בתורה המשפטית המסועפת בפרשת משפטים.
מכאן קצרה הדרך לצעד הבא שהובלט בתורת החסידות וגורס שדבר ה' ניבט אלינו מכל המאורעות בעולם, ואפילו מכל מעשי הבריות. תפישה זו היא העומדת ביסוד כל אלו אשר חשים 'השגחה פרטית' מכל מה שקורה להם, או אלו אשר לומדים יסודות באמונה והשקפת עולם ממאורעות התקופה השונים.
אך בצד החשיבות ללמוד יסודות רוחניים ממאורעות העולם, עלינו גם להיזהר בכך. לעיתים, ישנם אנשים שעל כל תנודה קלה – עולמית או פוליטית, בונים תילי תילים. והנה הרוח נושבת לצד אחר, והכל מתגלה כעורבא פרח. לא כל פעם שהמחירים עולים מעט זוהי תקופת חבלי משיח עליה נאמר: "והיוקר יאמיר", ולא כל רב שמתגלה כ- מעט פחות גדול בתורה הוא הביטוי ל- "חכמת זקנים תסרח".
עברנו תקופה של 'סקרי בחירות', וכעת אנו בתקופה של ספינים מסביב למו"מ הקואליציוני. ראוי להביט במאורעות מבט מעמיק וארוך טווח, לשמוע מהם את דבר ה' בעומק, ולא להיתפס לפרשנויות רדודות הבונות תילי תילים רוחניים, על ממצאים שאינם מחזיקים מעמד אפילו שבוע אחד.
ועל כל אלו ראוי לדרוש את מימרתו של רבי ישראל מרוז'ין, העוסקת בתפר בין מעמד הר סיני לפרשת משפטים – "מזבח אדמה תעשה לי. ואם מזבח אבנים תעשה... לא תבנה.. גזית, כי חרבך הנפת עליה ותחללה". מזבח אדמה, הרצוי לה' יתברך הוא מזבח של דממה ('אדמה' לשון – 'דממה'). אך אם אתה עושה מזבח מדיבורים, אל תקציע אותם ואל תלטוש אותם, כי באומנות גאה זו אתה מחלל אותו.
שנזכה לשמוע את דבר ה' אלינו בענווה ונקיות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
