ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- שבת
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(סב. במשנה עד סג. במשנה)
חלק א - עוד דברים שאשה לא תצא בהם
א. טבעת לאישה: חותם – חטאת, ללא חותם – מותר.
A. עולא – באיש להפך.
קשה – הרי גם כשמתאים לחלק מהאנשים, מותר לכולם לצאת:
- 1.רב יוסף - כולם יוצאים בשקים בגלל הרועים.
תשובה: נשים – עם בפני עצמן.
- 2.אביי – אישה מכניסה תפילין (בגלל האיש).
תשובה: כר"מ שנשים חייבות בתפילין (כי שייך בלילה ושבת ואינו "זמן גרמא").
B. למה בכלל יש חיוב על טבעת, הרי זה "כלאחר יד"?
תשובה: גם למי שאינו שייך בטבעת, יש מצבים שבהם לובש כך ואינו כלאחר יד.
אישה – באשה גזברית, או כשמביאה לבעלה את הטבעת שלו.
איש – כשמביא את הטבעת של אשתו לתקן.
ב. שקית עם בושם - (כובלת (חומרתא דפילון) וצלוחית של פלייטון)
במשנה וברייתא (כמו עיר של זהב בדף נט):
ר"מ – חטאת (משוי)
חכמים – פטור (תכשיט, שמא תראה)
ר"א – מותר (לא תראה כי זה גנאי).
ר"א מוזכר בשתי ברייתות:
ברייתא א – בה רבנן מוזכרים, אומר מותר.
ברייתא ב – בה רק ר"מ מוזכר, אז ביחס אליו אומר פטור, אך באמת סובר מותר.
דיונים על ברייתא ב:
- 1.למה אמר "פטור"? כי התייחס לר"מ.
- 2.חסורי מחסרא –
הברייתא התחילה במפתח ופתאום עברה לכך שר"א פוטר בשקית בושם,
עונה הגמרא – חסורי מחסרא.
- 3.אם אין בושם, לפי כולם חייב.
והרי יש ריח גם בכלי עצמו? אלא שכיון שזהו "פחות מכשיעור", הכלי אינו בטל אליו.
רב אדא ב"א – מכאן שגם בכלי עם אוכל, אם האוכל פחות מהשיעור – חייב על הכלי.
דחייה – בבושם אין שום ממשות, לכן חייב, אך באוכל פחות מכשיעור אולי עדיין פטור על הכלי.
(סב: 9+)
חלק ב – אגדתא, אגב נושא הבשמים
נבואה בספר עמוס על עמ"י שלא מתייחס לנבואות החורבן ורק מתעסק בתענוג והוללות.
א. "וראשית שמנים ימשחו" - שהיו מתענגים בשמן פלייטון.
[רב יוסף - למה לא גזרו על זה אחרי החורבן?
אביי - כי גזרו על תענוג + שמחה,
(כמו שגם לא גזרו על קנישקנין של יין ("השותים במזרקי יין" – לפי אחת הדעות).
ב. הפסוק הקודם שם -
"השוכבים על מיטות שן, וסרוחים על ערשותם".
- 1.רי"ס בר"ח – שמשתינים לפני מיטותיהם.
ר' אבהו – זה לא מצדיק גלות...
- 2.ר' אבהו – מחליפים נשיהם, ומסריחים מיטותיהם בזרע לא שלהם.
ג. אגב, משתין לפני מיטתו – (ר' אבהו/ברייתא) אחד משלושה דברים שמביא לידי עניות:
- 1.משתין לפני מיטתו
דווקא עם הפנים למיטה ולא בכלי.
- 2.מזלזל בנט"י
דווקא שאינו נוטל כלל, אך אם מצמצם – בסדר.
אך רב חסדא – אם מצמצם נהיה עני (והוא שנטל בשפע התעשר).
- 3.שאשתו מקללתו
רבא – שיש לו כסף לקנות לה תכשיטים ואינו קונה.
ד. אגב, על חוסר צניעותן של בנות ישראל (ישעיה ג) -
"ויאמר ה' – יען כי גבהו בנות ציון" – קומה זקופה,
"נטויות גרון" – הולכות עקב בצד אגודל (לאט, כדי שיסתכלו בהן),
"ומשקרות עיניים" – כחול בעיניים ומרמזות לבחורים,
"הלוך וטפוף" – גבוה ליד קצרה, והגבוהה נראית כמרחפת.
"וברגליהן תעכסנה" – זורקות בושם לבחרים עם רגליהן, כארס של נחש
ועונשם בהמשך שם מידה כנגד מידה, שכל מקום של יופי התקלקל.
ה. עוד על חטאי דור החורבן –
ר"י-רב – היו שואלים זה לזה על ענייני זנות בלשון מרומזת.
ו. עצי ההסקה בירושלים עשו ריח טוב לכל ארץ ישראל.
ז. אחרי החורבן נשארה חתיכה קטנה אצל המלכה צמצמאי.
שיעור דף יומי בקיצור - באדיבות הדף היומי של אתר סיני
רבנים בבית המדרש
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
