ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- שבת
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(לז: 1- עד לח: במשנה השנייה)
חלק א - מעשה שבת בשהייה
הקדמה - אם בישל בשבת, בתוספתא –
|
| שוגג | מזיד |
| ר"מ | יאכל | לא יאכל |
| ר"י | יאכל במוצ"ש | לא יאכל |
| רי"ח הסנדלר | לאחרים במוצ"ש | לאף אחד |
כאן הגמרא מניחה כר"מ, ושואלת מה הדין אם השהה ובישלה בשבת –
א. בעו מיניה, ר' חייא – בשהייה אין הבדל בין שוגג למזיד.
- רבה ורב יוסף – תמיד מותר, כיון שלא עשה מעשה בשבת.
- ר"נ בי"צ – תמיד אסור, כדי שלא יבואו להערים.
[וכן בהמשך בשם רב, בתחילה היו מתירים בשוגג, אך משרבו המערימים, גזרו עליהם].
קשה מברייתא - ר"מ: יש הבדל – שוגג יאכל, מזיד לא יאכל.
[ר"מ דיבר על כשהשהה באיסור, כלומר בלא מבושל כל צרכו.
במבושל כל צרכו, שמותר להשהות (חמין ותבשיל) יאכל גם במזיד.
ר"י – מצטמק ויפה לו אסור, לכן חמין מותר אך תבשיל לא].
תשובות:
- לר"נ בי"צ – הברייתא לפני הגזירה שאוסרת.
- לרבה ורב יוסף – קשיא.
ב. דיונים על המשך הברייתא:
1. סתירה מהברייתא של לז. –
|
| אתמול (לז.) | היום (לח.) | הסבר על היום |
|
| ר"י | גו"ק, חמין ותבשיל | תבשיל לא, כי זה מצטמק ויפה לו | היום זה בלי גו"ק, ובגלל שזה מצטמק ויפה לו. |
|
| ר"מ | גו"ק + רק חמין | בכל צרכו, מתיר חמין ותבשיל | היום הנושא זה בדיעבד. | (תוס' – צריך לומר שר"מ שאסר בברייתא דיבר אפילו על מבושל כל צרכו, אחרת אין שום קושיא). |
2. איבעיא להו – עבר ושהה, האם קנסוהו?
הסבר השאלה (רי"ף) – לר"י שאסר במצטמק ויפה לו בדיעבד במזיד, האם כשגוזרים על שוגג, האם גוזרים גם על מצטמק ויפה לו?
ת"ש – רי"ס אסר באכילה ביצים שהושהו בשוגג, אפילו שהיו מבושלות, כיון שהם מצטמק ויפה לו.
דחייה – הוא לא אסר את הביצים, אלא רק אמר לא לעשות כן לכתחילה פעם הבאה.
(לח. 2-)
חלק ב – החזרה
בדף הקודם ראינו שלב"ה מותר להחזיר בגרוף או קטום.
תנאים
- 1. רב ששת - מחזירין אפילו ביום בשבת (רש"י).
וכן רב אושעיא (שראה את ר' חייא).
החידוש לרש"י – אפילו שזה לא ברור כשמוריד שמתכוון להחזיר, שהרי אין לו עוד סעודה. - 2. האם צריך שעדיין יהיה בידו?
ר' זריקא – צריך,
ר' חייא-רי"ח – לא צריך.
(וכן מחלוקת בדעת ר' אלעזר).
- 3. אביי – צריך דעתו להחזיר
שתי הבנות:
a. חומרא - צריך ידו + דעת, אך על הקרקע אסור.
b. פחות חומרא: או – קרקע + דעת, או ידו ובלי דעת.
שאלות על התנאים הנ"ל:
- ר' ירמיה - בהנחה שאסור על גבי קרקע,
האם מותר לתלות על מקל, מיטה וכד'? - רב אשי – האם מותר להעביר את המים ממיחם למיחם ואז להחזיר לכירה?
תיקו.
חלק ג - תנור וכופח
א. ביאור המציאות:
כיריים – שני סירים, כופח – סיר אחר.
הסדר מהחם לקר: תנור, כופח, כיריים.
ב. הדינים:
- שהייה בתנור – אסור, אפילו בקש או גו"ק.
- סמיכה לתנור:
לרב יוסף (ורב אדא ב"א) – מותר, אפילו כשאינו גרוף,
אביי – אסור, אפילו בקש/גו"ק - כופח:
בקש – ככיריים, בעצים – כתנור.
שיעור דף יומי בקיצור - באדיבות הדף היומי של אתר סיני

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.

יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.

אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.

לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.

שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.










