ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- ברכות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(יט. רבע תחתון – כ. במשנה למטה)
א. המשך הפטורים מק"ש בהקשר למת
A. במשנה (בשילוב ביאורי הגמרא)
נושאי המיטה (תוס') – מי שהולך להחזיק – פטור מק"ש, מי שלא – רק מתפילה.
בהליכה לשורות – מה שיכולים לומר יאמרו (בגמרא (סוף העמוד) – אפילו פסוק אחד).
בשורות –
במשנה - רק הפנימיים פטורים.
בברייתא – גם החיצוניים, אם רואים פנימה – פטורים.
ר"י – מי שבא לנחם – פטור, בא לראות – חייב.
עוד הערות:
B. ת"ר- (כדי למנוע את הפטור) לא מוציאים את המת סמוך לק"ש (אך אדם חשוב כרב יוסף שונה).
C. המספידים לא פטורים –
כשהמת שם – נשמטים אחד אחד לקרוא,
כשהמת לא שם – קוראים ביחד שם (והאבל בינתיים מצדיק עליו את הדין שחטא וכו').
(יט: 4+)
ב. "אין חכמה ואין תבונה ואין עצה כנגד ה'"
ר"י-רב – פושט מעליו בגד כלאיים אפילו בשוק
(אין חכמה וכו', וכל מקום שיש חילול ה' (חטא) אין חולקים כבוד לרב).
קושיות וראיות:
- (ההקשר לסוגייתנו) אם האבל הולך בדרך טמאה, באים אתו משום כבודו.
תשובה – מדובר בבית הפרס (שדה שנחרש בו קבר) והחשש רק מדרבנן.
(מה הבעיה בזה שבכלל ייטמאו? 1. ריטב"א – יש אתם כהן. 2. יש דעות שגם לישראל יש עניין לא להיטמא)
- ר"א ב"צ (כהן) - רצנו על הארונות כדי לקבל פני המלך כדי לכבדו.
תשובה – ברוב הארונות יש טפח בין הגולל לבין המת, ויש רק גזירה דרבנן על הרוב מפני המיעוט.
- 3. גדול כבוד הבריות שדוחה לא תעשה שבתורה!
תשובת רב שבא (עם הסבר רב כהנא) – הכוונה בדיני דרבנן ("לא תעשה" = "לא תסור"). - 4. "והתעלמת מהם" – זקן ואינה לפי כבודו פטור מלהשיב האבדה.
תשובה – שם יש לימוד מפורש.
(ולא לומדים משם, כי לא לומדים איסור מממון).
- באדם שהולך לשחוט פסחו לומדים מ"...ולאחותו לא יטמא" – שנטמא למת מצווה על חשבון הפסח (משום כבוד המת).
תשובה – שם יש לימוד מפורש שייטמא.
(ולא לומדים משם, כי שם זה שב ואל תעשה, אך אולי לבטל בידיים את הדין – נחמיר).
(כ. 4+)
סיפור להדגמה –
רב פפא שאל את אביי למה לדורות הראשונים התרחשו ניסים הרי בימינו לומדים תורה יותר טוב!
תשובה – כי מסרו נפשם על התורה, כפי שרב אדא בר אהבה ראה אישה עם בגד אדום ותלשו ממנה (אין תבונה ואין עצה כנגד ה') (בסוף התברר שהיא בכלל גויה ונאלץ לשלם לה קנס 400 זוז).
עוד דוגמא לאמוראים שלא חששו מיצר הרע, וישבו על פתח מקווה הנשים -
| מי | למה ישב | למה לא חשש: |
| רב גידל | ללמדם איך לטבול | דומות בעיניו לאווזים לבנים |
| רי"ח | שיהיו להם ילדים יפים | לזרע יוסף אין עין הרע: |
רבנים בבית המדרש
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
