ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- שלח לך
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
תושבי גבעת האולפנה
פסק רבי דוד, כפי שמחייבת ההלכה – "שופר של ראש השנה, אין מעבירין עליו את התחום... ולא רוכבין על גבי בהמה..." (ראש השנה לב:, שו"ע תקפו, כא). בצער דגול, עלינו לעצור ולקבל את פני השבת ביער, אף על פי שבכך נפסיד את התפילות במניין ותקיעת השופר.
אולם, החסיד שנסע עימו היה יהודי נלהב מאוד לעבודת ה'. כולו אש בוערת. כששמע שעומדים הם להפסיד את תקיעת השופר, קפץ על דוכן העגלון, הצליף בסוסים, וחיש מהר שעטה העגלה במהירות עצומה אל העיר הסמוכה. שאר הנוסעים הוכרחו מחוסר ברירה לאחוז בדפנות העגלה, כדי שלא יעופו ממנה ויסתכנו בנפשם. כך, תוך חילול חג, הגיעו כולם אל העיר בלילה, וזכו לשמוע את תקיעת השופר.
סיפור נאה על יהודי נלהב לעבודת ה'. אולם, כמובן, טעות הייתה בידיו של אותו אדם, שעבר על דבר ה' וההלכה הפסוקה. הרי הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו, מעדיף את קדושת יום טוב על פני תקיעת השופר, אם כך במקרה זה - הדרך להתקרבות לה' עוברת בשהייה ביער ולא בתקיעת השופר.
עיקרון זה שופך אור על פרשת ה'מעפילים', אחת הפרשיות המתוארות בפרשתנו. לאחר שחטאו ישראל בחטא המרגלים, החליטו חלקם לשוב בתשובה ולעלות לארץ במסירות נפש. בעינינו, זו תשובת המשקל, המעולה שבדרכי החזרה בתשובה. אך, להפתעתנו הרבה, דבקותם זו בארץ מסתיימת בתבוסה נוראית – הגויים יושבי הארץ נלחמים בהם, "ויכום ויכתום עד החורמה". וכאן אנו שואלים – מפני מה הקב"ה אשר ימינו פשוטה לקבל שבים, לא קיבל את תשובתם והענישם בעונש כה חמור?
התשובה נעוצה בעיקרון בו פתחנו – הקב"ה ציווה ביד משה נביאו, שכרגע אין ברצונו שישראל יכנסו לארץ. למצווה אין כוח עצמי. כוחה, כאשר היא באה ברצון ה'. מי שרוצה להיכנס לארץ נגד רצון ה', הרי הוא ממרה את פיו ואין זו חזרה בתשובה אלא המשך החטא.
רבי יהודה הלוי, קורא לעיקרון זה בספרו, ספר הכוזרי – "שורש האמונה הוא שורש המרי". הקב"ה הוא היחידי היודע... כיצד אפשר להתקרב לה'. אם יחשוב האדם, שאת הדרך לדבקות בה' – לאמונה, הוא ימציא בעצמו, הרי האמונה הפכה אצלו למרי בה'.
ובכל זאת, פרשת המעפילים אינה סוף הסיפור. לפני כניסת ישראל לארץ, באות בנות צלפחד בבקשה למשה רבינו – "אבינו מת במדבר, והוא לא היה בתוך העדה הנועדים על ה' בעדת קורח, כי בחטאו מת... תנה לנו אחוזה". מהו אותו חטא מסתורי בו מת צלפחד? אומר על כך רבי שמעון בר יוחאי – מן המעפילים היה (במדבר כז, ג ורש"י).
כעת הכל מובן. בנות צלפחד אוחזות בדרכו, דרך המעפילים, ומחבבות את ארצינו הקדושה. גם בהם יש משהו ממידת התעוזה של אביהן, והן לא נכנעות לאמירה שהן לא יזכו לנחלה בארץ. אלא, שבשונה מאביהן, הן מתקנות את חטאו, בכך שאינן מחליטות לבדן, אלא באות לבקש את דבר ה' ביד משה, אשר יקבל את בקשתן ויזכה אותן בנחלה בארץ. ואכן, החטא מתוקן, ונחלת אביהן שבה לידיהן.
וידועים דברי רבי צדוק הכהן מלובלין, המדקדק בדבריו של משה למעפילים – "והיא לא תצלח", 'והיא' – הפעם לא יצליחו, אך יבוא דור בעתיד שיעפילו ויצליחו. זהו דור הגאולה וההעפלה, שבו החוצפה דעקבתא דמשיחא הופכת לברכה של אחיזה בתוקף בחבלי ארץ האבות.
בימים אלו, בעת המאבק כנגד הרוצים להחריב בתים בארץ חיינו, זקוקים אנו לעומדים בתוקף ובחוצפה כנגד ממסד מתנכר, אשר טוען טענות שקריות של חוק וסדר. ובזכות כל אותם מעפילים נזכה בעז"ה לשוב להתנחל בכול מרחבי הארץ הקדושה, להעפיל לגבעות וטרשי ארצנו, ולבקש את דבר ה' אשר ישוב וינחמנו – "ושבו בנים לגבולם".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
