ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- זבחים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת מזל
(סו: במשנה – סח. במשנה)
א. בשיעור הקודם –
אם שינה בעבודת הקרבן: 1. במעשה (הדם: שבחטאת מיצה ובעולה היזה) או במיקום (של הדם – שעשה חטאת למעלה ועולה למטה) – פסול.
משנתנו – בכל המקרים האלו של הפסול – זה עדיין קדוש ומועלים בו (גם בקרבן פסול יש מעילה).
אבל – אם עשה עולת עוף לגמרי כמו חטאת (למטה, ולא הבדיל, והיזה) –
ר"א – פסול ויש מעילה, ר' יהושע – אין מעילה .
ב. למה לר' יהושע אין מעילה, והדיון ביניהם:
יש שני שלבים בהבנת ר' יהושע –
(1. עצם העשייה כקרבן אחר – מבטלת את המעילה. 2. העולה הופכת לחטאת.)
A. הבנה ראשונה – העשייה והמחשבה קרבן אחר – מבטלת את המעילה.
טענות ר"א ותשובות ר' יהושע (ומתוך זה – מיקוד הסברא):
במשנה:
1. קל וחומר מחטאת שעשה כעולה.
תשובה – רק כשכיוון לדבר שאין בו מעילה – אז אין מעילה.
2. קדשי קדשים שעשה לשם שלמים ובדרום – יש מעילה.
תשובה – רק כשכיוון לדבר שלגמרי אין בו מעילה (בשלמים יש מעילה באימורים).
בברייתא:
3. אשם ששחט לשם שלמים -
a. בצפון.
תשובה – דווקא כשגם עשה שינוי מעשה .
b. בדרום –
תשובה - שינוי מקום זה לא מספיק, צריך שינוי מעשה.
c. רבא – ר"א יכל להקשות – בשינוי בעלים (=שינוי עשה)
מכך שלא ענה לו כך, מכאן שהבין שבאמת סברת ר' יהושע היא אחרת:
B. הבנה שנייה – רב אדא ב"א – העולה הופכת לחטאת
ג. דיונים בהבנה השנייה (שהעולה הופכת לחטאת)
A. למה לא אומרים גם הפוך? (שהחטאת תהפוך לעולה).
1. אכן אומרים גם הפוך.
(ומשנים את דברי רי"ח מ"כך היא הצעה של משנה" ל"כך היא הצעה של כולה משנה").
2. רב אשי – לא אומרים הפוך, כי יש הבדל:
עולה הנעשית כחטאת – כיוון שעשה רק סימן אחד, זה כבר נהיה חטאת לפני שעשה בה משהו שיכול לעשותה עולה (שני סימנים). אך חטאת כעולה, הרי כבר עשה סימן אחד וכיוון לעולה אז כבר נפסל.
B. קושיות ממסכת קינים
1. שתי נשים, אחת עולה ואחת חטאת, ועשה אחת למעלה ואחת למטה – הכל פסול.
למה לא אומרים שהעולה תהיה חטאת?
דחייה – לא אומרים בשל אדם אחר.
2. כנ"ל, אך בקרבן שלה – שתי נשים שהביאו שלושה קינים:
רחל – ע,ע,ח. לאה – ח,ח,ע, כהן עשה חצי למעלה חצי למטה.
מתוכם –
קן מפורשת לגמרי : ע-רחל ח-לאה. פסול – כי ודאי טעה, ולא אומרים שהעולה תהפוך לחטאת בשל אחרה.
קן סתומה – לא פירש מה מה ולמי. – הדין – אחת לעולה לאישה אחת ואחת לחטאת לאחרת.
קן מופרשת אך לא למי (אחת עולה ואחת חטאת) – פסולה. – למה לא נאמר שמה שלמטה יהיה חטאת? קשה .
( C. ראיה שהמשניות שם כר' יהושע:
אישה ילדה + נדרה , וחייבת עולה וחטאת ללידה + עולה ועולה לנדר, והכהן עשה חצי למעלה חצי למטה -
| מין 1 | הסבר | 2 מינים | הסבר (יש גם ספק מה המין ה-1 שהיה למעלה) |
לא פרשה | 1 | חסר רק העולה שנעשתה למטה | 2 | לא יודעים איזה מין נעשה למעלה כדי שתשלים מאותו מין |
פרשה | 3 | מספק צריכה סה"כ 4 לנדבה, ורק 1 בסדר. | 4 | (גם ה-1 שהביאה לא טוב, כי אולי מהמין הלא נכון) |
פרשה וקבעה | 5 | גם ה-1 לא טוב, כי בא לבד, וגם החובה באה לבד, לכן 4 + 1 חובה | 6 | 4 + 2 4 כ"נל, ועוד אחד לחובה אך כיוון שלא יודעת מאיזה מין – צריכה 2. |
פרשה וקבעה, ולא זוכרת אם הביאה 2 מינים, והכהן לא זוכר מה עשה |
|
| 7, בן עזאי -8 | לפי התחלת המקרה – 6, בן עזאי – החטאת חייבת לבוא ממין העולה (ולחכמים – החטאת יכולה להיות ממין אחר, ויביא עולה מאותו מין). |
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
