ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסתר בת רחל
עם פתיחת שנת הלימודים, עולה השאלה שלצערנו מחריפה מדי שנה - איך נשפר את מעמד המורה בישראל?
המורה כשליח הקב"ה
הגאון הרב אברהם צוקרמן שליט"א, ראש ישיבות בני-עקיבא
בדברי רבותינו ז"ל מצאנו התייחסות כלפי רב-מורה: "ומורא רבך - כמורא שמים" (אבות ד'). יש להבין, כי לפי הגדרה זו, כאשר מורה מלמד תורה, עלינו להרגיש ולהתנהג, כאילו הקב"ה בכבודו ובעצמו מלמד אותנו תורה, כי התורה - דברי אלוקים חיים היא, וכמו שכאשר משה לימד אותנו, היה זה כאילו שמענו את הדברים יוצאים מפי הגבורה, כך, בזעיר אנפין, עלינו לקבל את דברי התורה מפי כל מורה, בכל דור ודור, כאילו מפי הגבורה הם יוצאים.
הגדרה כעין זו שמענו מפי נביא, הגם שאמנם "אינו רשאי לחדש מעתה" (שבת ק"ד), בכל-זאת נאמר: "כי שפתי כהן ישמרו דעת, ותורה יבקשו מפיהו, כי מלאך ה' צבאות הוא" (מלאכי ב'). מעמדו של הכהן, המלמד תורה, כשלוחו של מקום. הנביא מדבר על מציאות שהייתה, שהכהנים מלאו את התפקיד של "להורות את בני ישראל", ומעמדם היה מעמד של שלוחי המקום.
נוסח אחת מברכות התורה הוא: "ברוך אתה ה', המלמד תורה לעמו ישראל". אנו איננו רואים בקב"ה מי שנתן את התורה לפני אלפי שנים, אלא רואים בו מי ש"מלמד תורה" בהווה, לעמו ישראל. והרי לימוד התורה נעשה באמצעות ועל ידי הרב, לכן עלינו לראות את הרב המלמד תורה כ"מלאך ה' צבאות".
מותר לנו, ואף שומה עלינו, כשבוחרים רב מחנך לתורה לכל אגפיה, לחפש מישהו שבאורחות חייו, בשיחתו עם תלמידיו וביחסו לתלמידיו יתבלט "כמלאך ה' צבאות" בזעיר אנפין, כדי שהתלמידים יתייחסו אליו בהתאם. הרי למדנו: "כמים הפנים לפנים - כן לב האדם לאדם" (משלי כ"ז) - כמו שהמים משקפים למסתכל לתוכם את בבואתו, כמו המראה, כך היחס שמקבל האדם מן הזולת, משקף את היחס שהוא נותן לזולת. כל זה אמור לגבי תלמודה של תורה.
ועלינו להוסיף: לא רק לגבי מי שמלמד לימודי קודש, אלא גם בלימודים כלליים, הדרישה היא: "ומורא רבך - כמורא שמים", אין, ואסור לפצל את היחס. כי "מורא רבך" מחייב לא רק בשעה שהרב מלמד. חובת התלמיד כלפי רבו היא כאשר התלמיד פוגש את רבו בבית הכנסת, וכשהוא פוגש אותו ברחוב "בכל עת ובכל שעה", ועל אחת כמה וכמה כאשר הוא מלמד את התלמיד, גם אם הוא מלמד אותו לימודים כלליים. הן רבותינו ראו גם במי שמלמד מקצוע, המביא לחיי העולם הזה, שזכויותיו אינן פחותות בהרבה ממי שמלמדו "תורת ה' תמימה", המביאה לחיי העולם הבא.
אמת, נכון הדבר, יחס המורה לתלמידים, והעמידה בפניהם בעת הוראת ה"לימודים הכלליים", לימודי מקצועות ה"חול", צריכים להיות כאותו היחס והעמידה, כשהרב מלמד תורה. ושוב, נחזור על דברי החכם מכל אדם שהזכרנו לעיל: "כמים הפנים לפנים".
יזכנו הקב"ה במורים שהליכותיהם - כבוד שמים בהן, ונזכה שהתלמידים יהיו מאלה ש"יושבים לפני חכמים" (אבות ה').
ההורים אחראים!
הרב יצחק לוי שליט"א, שר החינוך לשעבר
ברצוני לעמוד על פן אחד, מן החשובים ביותר, בסוגית מעמד המורה, והוא חלקם של הורי התלמידים בקביעת מעמדו של המורה בעיני בניהם, שהוא הגורם הקובע והחשוב ביותר למעמד המורה בעיני התלמידים. השפעת ההורים על התלמיד, בדרך כלל, גדולה לאין שיעור מהשפעת המורה עליו. התלמיד נמצא רוב זמנו בבית והוא לומד מהוריו מדות ודעות מתוך התנהגותם, דיבורם, התייחסותם לנושאים שונים וכל הליכותיהם.
הרב שמשון רפאל הירש זצ"ל הרבה לכתוב מאמרים בענייני חינוך. מאמריו אלו קובצו בספר "מאמרי חינוך". באחד ממאמריו הוא מתייחס לענייננו וכותב: "חשיבות רבה נודעת למידת האמון והכבוד שההורים רוחשים לחבר המורים בבית הספר. אפילו דיבורים של מה בכך על המורים עלולים להשפיע לרעה על התלמיד". ובהמשך כותב עוד: "כל מלה של זלזול מצד ההורים כלפי בית הספר ומוריו משפילה את כבודם בעיני התלמיד... שוב לא יוכל הילד לכבד את מוריו במידה הנכונה שתלמיד חייב לכבד את מוריו. על ידי כך, עשויה קלות דעתם של ההורים להשמיט מתחת רגלי בניהם את היסוד העיקרי של השכלתם הרוחנית".
שתוף הפעולה בין ההורים והמורים בחינוך הילד, מתחיל בכך שההורים הם האחראים, במידה רבה, על מעמדו של המורה בעיניו. שיחה שלא במקומה, מילת זלזול כלפי המורה בפרט וכלפי בית הספר בכלל, יכולות להיות הרסניות ומפריעות באופן ממשי להתקדמותו הרוחנית של הילד.
ומכאן, מודעה רבה להורים, המשקיעים כל כך הרבה כוחות רוחניים וגשמיים למען חינוך ילדיהם, ובשיחה קלה ולא זהירה מורידים לטמיון חלק מהשקעתם זו. גם אם יש צורך להעביר ביקורת על בית הספר או להעיר הערה למורה, אין לעשות זאת בשום מקרה ליד אוזניהם של הילדים. כבוד הדדי בין הורים ומורים הם נקודת הפתיחה להצלחה בחינוך התלמידים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
