שלום וברכה, מהי מגילת אסתר לשיטת הגר"א - על מי לנהוג בשיטה זו? מדוע התימנים מוסיפים מקל המחובר בגידים למגילה - האם המקור הוא משנה ברורה הכותב שיש להוסיף עמוד לפני המגילה? האם ראוי לנהוג כן גם לעדות אחרות כגון ספרד (אשכנזי)? ישר כח ותזכו למצוות

שלום וברכה ופורים שמח! א. לגבי "מגילת אסתר כשיטת הגר"א": בירושלמי מופיעות הנחיות לגבי אופן הכתיבה של עשרת בני המן במגילה. הפרשנות המקובלת היא, שיש לכתוב את עשרת בני המן בעמודה שלמה, כאשר המילה "איש" ("חמש מאות איש") מופיעה בתחילת העמודה והמילה "עשרת" מופיעה בסוף העמודה. הגר"א, לעומת זאת, פירש שאין צורך לכתוב את בני המן על פני עמודה שלמה, אלא צריך שהמילים יהיו בתחילת השורה ובסוף השורה (שמות הבנים בתחילת השורה, והמילים "ואת" ו"עשרת" בסופה), אך אפשר לכתוב שורות נוספות באותה עמודה, מעל ומתחת בני המן. הגר"א אף טען שיש פגם בהנהגה המקובלת, משום שכדי ליישם זאת, הסופרים כותבים את עשרת בני המן באותיות גדולות יותר משאר המגילה, כדי שיתפרסו על פני עמודה שלמה, ולא מצינו שבני המן צריכים להיכתב באותיות גדולות מן הרגיל. כדי לצאת ידי חובת כל הדעות, יש שכותבים את מגילת אסתר בעמודות קטנות, שבכל עמודה רק אחת עשרה שורות. בדרך הזו, בני המן (יחד עם השורה שלפניהם, "איש ואת") תופשים באופן טבעי עמודה אחת שלמה, מבלי להגדיל את הכתב שלהם יותר מאשר שאר המגילה. הנוהגים כך הם מי שנוהגים באופן כללי כפסקי הגר"א, וכן אנשים שרוצים להדר ולצאת ידי כל הדעות. אך בכל אופן אין זה מעכב, כיון שמסתבר שגם לפי דעת הגר"א, מי שקרא במגילה רגילה יצא ידי חובה. מקורות: שולחן ערוך תרצ"א ד', משנה ברורה וביאור הגר"א שם. ב. לגבי הוספת עמוד למגילה: השולחן ערוך מצריך להוסיף למגילה עמוד, וכך נוהגים רבים מן הספרדים, ואילו הרמ"א כותב שלא נהגו כך, וכך מקובל אצל רוב האשכנזים. אבל יש גם מן הפוסקים האשכנזים שהצריכו לשים עמוד ועשו כך בפועל. מקורות: שולחן ערוך תרצ"א ב, ומשנה ברורה שם. מקראי קודש (הרב הררי) הלכות פורים, פרק ח' סעיף ד'.