ראשית שמחתי שענית לי וכמובן אני מודה לך מאוד ! עם זאת לא קיבלתי מכבודו מידע על הפוסקים ושנת הפסיקה.. דעתי היא שאסור לאדם לחרוג ממה שהגדיר השם בפירוש ובכמה וכמה פסוקים יש לכך סימוכין בתורה אל לנו לבצע או אפילו רק להתיימר לבצע כל פעולה שאינה טבעית לאדם כמו למשל טיסה וטיסות לחלל וחקירתו ,כמו יופי לא טבעי שהושג ע"י ניתוח שנקנה בכסף והשווצה בו עם פרסום תמונות ,ולצערי לא חסרות דוגמאות לכך בעולמנו החומרי : "ממשלות"-מושג שנלקח מהתורה שמש ,ירח וכוכבים שברא השם יתברך ... לכל ממשלה בימינו יש אלפי חוקים שבדרך כלל נועדו לממן ולקיים את המשך השליטה בציבור הנעשק (שברובו עני) ומפחד להמרות את פי השלטון למעט החוקים שבין אדם לאלוהיו ובין אדם לאדם ומקום שברובם הועתקו מהיהדות ... אני הנני אדם המאמין שכל עוד אין נביא בעם ישראל אשר יוגד לו דבר השם בנוגע למלך-(ראש ממשלה בימינו) אסור לנו לשלם מיסים +לציית לחוקים הנוגדים את התורה+בנקים(נשך ותרבית)+להכיר במערכת המשפט (השופטים בימים אלה חושבים רק על המשך קיומם 99% הרשעות למי שלא מערער מתנהלים כמו אלים קטנים ולא עושים צדק)ובקבלת מרותם אנו בעצמנו מקיימים אותם שלא כדין תורה הלא זהו חטא הגאווה ? כבוד הרב במברגר אשמח אם תתן את דעתך על נושאים אלו ואשמח לתשובה קונקרטית עם סימוכין אם אפשר לגבי שאלתי הראשונה לגבי טיסה בפרט (100 שנים של תעופה ,אמור להיות יחסית קל למצוא מי הרב שפסק ומה היה הסברו לדבר) רב תודות מקרב לב ! ובכבוד רב : חיים חדידה

לחכמים בימינו יש כח לברר לנו מה מותר ומה אסור. תשלום מיסים הוא חובה לפחות כמו שהיו משלמים בחוץ לארץ לגויים. לפי שיטתך אי אפשר להשתמש באינטרנט עד שיבוא נביא ויאמר האם זה מותר. כמו כן, אין הבדל בין נסיעה במכונית לטיסה במטוס. יש אפילו יותר תאונות במכוניות מאשר במטוסים. אני מציע לך לקרוא את ספרי תחומין של מכון צמ"ת שבו יש מאמרים בענייני הלכה ומדינה וטכנולוגיה. לעניין טיסה, אני מביא לך חלק מספר פניני הלכה שבו יש התייחסות לברכת הגומל על טיסה. הרבנים שהתייחסו לזה סברו שמותר לטוס. טיסה במטוס דיון מעניין ישנו לגבי הטסים במטוס. חלק מהפוסקים סוברים, שטיסה אינה נכללת בהגדרה של הולכי מדבריות, ולכן לאחר טיסה אין לברך 'הגומל'. כך פסק הרוגצ'ובר, וכן פסק בשו"ת חלקת יעקב, והעיד, שגם הרבי מבלז זצ"ל הורה שלא לברך 'הגומל' לאחר הטיסה. וכן פסק גם בשו"ת בצל החכמה (א, כ), והעיד שהסכים לדעתו הגאון מטשבין. ובמיוחד שכיום טיסה אינה מסוכנת יותר מנסיעה במכונית, והואיל ואינה בכלל הולכי מדבריות, אין לברך אחריה 'הגומל'. אבל לעומתם, הרבה פוסקים הורו לברך 'הגומל' לאחר טיסה. ובאר הרב פיינשטיין (אג"מ או"ח ח"ב נט), שברכת 'הגומל' נתקנה על יציאה של האדם מן הסדר הרגיל אל מצב מסוכן, כמו יורדי הים למשל, שאין זה טבעי שאדם לא יטבע בים, וכיוון שעבר את הים וניצול על ידי הספינה, כשיגיע למחוז חפצו עליו לברך 'הגומל'. ולמרות שכיום כמעט שלא קורים אסונות בספינות, מכל מקום מאחר שיצא מביתו אל סכנה של שהייה בים, וניצול על ידי הספינה, מברך. וקל וחומר טיסה במטוס שמצד הטבע היא מסוכנת יותר מהפלגה בספינה, ואין זה דבר טבעי שאדם ישהה בגובה של כמה אלפי מטרים באויר ולא יפול, ומאחר שיש כאן הצלה מן הסכנה הזו, יש לברך אחריה 'הגומל', וכן נמסר בשם החזון איש לברך 'הגומל' אחר טיסה, וכן פסק בשו"ת ציץ אליעזר (יא, יג), ויחוה דעת (ח"ב כו). למעשה הרוב נוהגים כיום לברך 'הגומל' אחר טיסה, ובלבד שתארך לפחות שבעים ושתיים דקות (יחו"ד ב, כו; ועיין ציץ אליעזר יא, יג), אבל על טיסה לאילת פשוט שאין לברך. ויש סוברים למעשה שלא לברך 'הגומל' אחר שום טיסה, וכן הורה הרב גורן זצ"ל (וכן פסק בעשה לך רב ו, טז). עד כאן מפניני הלכה של הרב אליעזר מלמד