הרב שלום, מי שהשתתף בחופה יכול להצטרף כפנים חדשות לסעודת שבע ברכות? האם צריך פנים חדשות בסעודה שלישית? האם אפשר לצרף מלצר כפנים חדשות?

פנים חדשות – בשבע ברכות א. משה תיקן לישראל שבעת ימי משתה בנישואים, דהיינו שבני הזוג (שלפחות אחד מהם) בנישואים ראשונים יש להם שבעה ימי חג, ובימים האלה אורחיהם יברכו אותם בשבע ברכות. אך נדרש שיהיו בכול סעודה פנים חדשות על מנת לברך שבע ברכות כפי שמובא בגמרא במסכת כתובות: רב אשי נקלע לביתו של רב כהנא, שבירכו ביום החופה שבע ברכות, ובשאר הימים כאשר היה פנים חדשות היו מברכים גם את כול שבע הברכות. ב. מהי ההגדרה של פנים חדשות שבגללו מברכים שבע ברכות? בראשונים יש ארבעה דעות : לדעת רש"י – כאשר לא היו אתמול נחשב פנים חדשות, אף אם דילגו יום ניתן לברך שבע ברכות. לדעת התוספות – פנים חדשות נקרא אדם ש'מרבים בשבילם השמחה ביותר'. ואילו הרא"ש שהביא את דברי התוס' והגדיר יותר ואמר שריבוי השמחה כאשר מרבים בסעודה עבורם. הרמב"ן פסק: נחשב פנים חדשות בסעודה גם אם נוכח ולא אכל ניתן לצרפו. לעומתם פסק הרמב"ם כול אחד מישראל יכול לברך את החתן והכלה בשבע ברכות פעם אחת. ולכן כאשר יש פנים חדשות שלא שמעו שבע ברכות, עליהם ניתן לברך. השולחן ערוך הביא בדעה הראשונה את דעת הרמב"ם ובדעה השנייה את דעת התוספות והרא"ש וסיים: וכן פשט המנהג. והרמ"א הוסיף את שיטת הרמב"ן. ג. שבת ויום טוב שמרבים בסעודה עבורם נחשבים כפנים חדשות וכך מוסכם לגבי סעודה ראשונה ושניה. לגבי סעודה שלישית לרמ"א נחשב כפנים חדשות לשולחן ערוך – לא. ועל פי הראשונים הנ"ל נחלקו הפוסקים בהלכה למעשה האם העיקר כהרמב"ם או התוספות דהיינו ריבוי בסעודה, לדוגמא: ד. האם אפשר לצרף אדם מזדמן כמו מלצר או עני הבא לקבץ נדבות נחלקו פוסקי הדור ולדעת הגר"ע יוסף ניתן לצרף, לדעת הגרש"ז אוירבאך והגר"ח קנייבסקי לא ניתן לצרף . ה. השתתף בסעודת הנישואין אך לא הגיע בזמן לחופה והלך לפני הזמן לדעת ילקו"י מצטרף לפנים חדשות, לדעת פוסקים אחרים לא. ו. השתתף בחופה ולא בסעודה יכול להצטרף ולהיות פנים חדשות בסעודת שבע ברכות. ז. האם צריך שני פנים חדשות או אחד? לדעת ר' אברהם בן הרמב"ם דווקא שני אנשים נחשב פנים חדשות לברך שבע ברכות וכך פוסקים הספרדים. ואילו האשכנזים מספיק אורח אחד לקיים פנים חדשות.