במגילת אסתר, בעשרת בני המן האותיות ת' ש' ז' הם כתיב מוקטן. מה הסיבה, ומה ההלכה אומרת על זה? תודה וברכות

לשואל שלום, ב"מדרש אותיות" מוזכר טעמה של הזי"ן הקטנה במילה ויזתא, וזאת לפי שהמן הלשין בשבעה דברים: א. ישנו עם אחד. ב. מפוזר. ג. ומפורד. ד. בכל מדינות מלכותך. ה. ודתיהם שונות מכל עם. ו. ואת דתי המלך. ז. ולמלך אין שווה להניחם. מלבד זאת, יש הרואים באותיות זעירות אלה רמז למשפטי נירנברג הידועים בהם נידונו פושעים נאצים על חלקם במלחמת העולם השניה. בפסק דין שניתן ובוצע בשנת תש"ז (שלוש האותיות הזעירות), הוטל על שנים עשר מהם גזר דין מוות. לאחר שאחד מהם התאבד בכלאו, אחד עשר צוררי ישראל הנותרים הוצאו להורג יחד בתליה, ורבים ראו זאת כתליה נוספת של המן ועשרת בניו. ובשו"ת "שו"ת עשה לך רב" (חלק ה - קונטרס תורה מן השמים) כתב הרב חיים דוד הלוי את הדברים הבאים: "נעמוד על תופעה מעניינת בכתב תורתנו הקדושה. כי הנה אותיות כתב התורה הוא כרגיל אותיות בגודל שהסופר בוחר לו לפי גודל הקלף. אך יש אותיות מיוחדות שצריכות הן להכתב גדולות מהרגיל, ויש שצריכות להכתב קטנות מהרגיל. ועליהן כותב הרמב"ם: ויזהר באותיות הגדולות ובאותיות הקטנות... כמו שהעתיקו הסופרים איש מפי איש (הלכות ספר תורה פרק ז' הלכה ח'). מכאן שאותיות גדולות וקטנות שבתורה מקובלות בישראל איש מפי איש, וכמובן עד משה רבינו שמסר לישראל את ספר התורה, כאמור: ויכתוב משה את התורה הזאת ויתנה אל הכהנים... ואל כל זקני ישראל (דברים לא, ט). כמובן שצריך טעם מה ראה נותן התורה שציוה את משה רבינו שאותיות מסוימות יכתבו גדולות או קטנות. דבר זה למדונו רבותינו חכמי האמת וזו לשונם: ועבד קב"ה אתוון עילאין רברבן ואתוון תתאין זעירין (בראשית ג, ב) מכאן שאותיות קטנות וגדולות אלה שהן תופעה מוזרה שאינה קיימת בשום ספר אחר בעולם הם מעשה ידי הקדוש ברוך הוא עצמו, וכן שהאותיות הגדולות הן עליונות והקטנות תחתונות. ובמקום אחר בזוה"ק נאמר שנמסר למשה רבינו בסיני גם כל יתר הפסוקים הטעמים המסורות ויתר הדיוקים שבספר תורה (ויקהל ר"ה: ועיין עוד דברים נפלאים בזה בויקרא ב, א). ומקור אותיות גדולות וקטנות אלה הוא לדברי הזוהר בשרשם, 'בגין דאית אתוון רברבן ואתוון זעירין, אתוון זעירין מעלמא תתאה, אתוון רברבן מההוא עלמא דאתי' (תרומה קלב. ועוד בכמה מקומות בזוהר). והדברים עמוקים מאד ואין אתנו יודע עד מה להבין עומק הדברים, אך פשוטם הוא, שסוד האותיות הגדולות נעוץ בעולם הבא העליון, והאותיות הקטנות בעולם הזה התחתון". בברכה נאמנה