שלום, אני אמא ל5 ילדים ואני מרגישה שהחינוך שבעלי נותן לילדינו מתנגד לחינוך שלי. הוא בקושי נמצא בבית (בגלל עבודה) ואני נמצאת רוב הזמן עם הילדים. הילדים מאוד קשורים אליי. לעומת זאת לבעלי אין קשר טוב עם הילדים, הוא רק מעיר להם או לומד איתם למבחנים (בשבתות). אני לא אוהבת את החינוך שלו, לא אוהבת את הצורת דיבור שלו אליהם ולא אוהבת את הכפייה שלו כלפם. בתקופה האחרונה, אני מנסה להתעלם מהתגובות שלו ולא להתרגז אבל אני לא מצליחה וזה מצער אותי מאוד. זה משפיעה על הזוגיות שלנו לרעה. כל פעם שניסיתי להסביר לו מה אני מרגישה, הוא ניסה להשתנות אבל זה החזיק רק לכמה ימים. איך אפשר להמשיך לחיות עם מישהו שמשפיל את הילדים, ולא מבין איך להיות אבא טוב, תומך ואוהב?? הילדים גם מרגישים את המתח ביננו (במיוחד הגדולים) ואני יודעת שזה גרוע. קשה לי מאוד עם המצב הזה. אשמח לייעוץ. תודה.

שלום רב: נראה לי שאת עם בינה יתרה שיש לנשים ואת בעצמך מרגישה שהתגובה שלך ביחס אליך לא מקדמת אותכם לשום מקום. גם לו נניח שבנושאים מסוימים אנו מחלקים את הזוגויות שלנו עם מי שיש לו מידות מקולקלות הרי בשביל זה אנו שם. הקב"ה מפגיש שני אנשים שלא שלמים באישיותם וזאת בכדי שאחד יחפה על השני. אנו צרכים להאמין בהשגחה פרטית שאנו בני זוג דווקא אלדם שאנו הכי מתאימים לו. ההתאמה אינה כוללת רק את החלקים שבהם אנו נהנים מהבן זוג שלנו. יש כאן עיסקת חבילה כוללת גם את החוזק של הבן זוג שלנו וגם את החולשות שלו. ההתאמה שלנו לבן זוג שלנו אינה רק בחלקים הטובים שלו . גם בחלקים החלשים שלו אנו נמצאים שם בכדי להשלים בכדי ללמד ובכדי לחפות. נראה לי שאת עושה את המיטב שאת יכולה. הדרך ללמד את בן זוגך לא תגיע בכך שתכעסי על המציאות. הדרך הנכונה היא ראשית להיות דגם של אור וטוב. החלק השני שכנראה גם אותו את עושה טוב זה לספר על ההרגשות שלך ועל מה שאת מרגישה לא טוב כשיש התנהגות .... וכו'. כפי שאת כותבת זה לא שבן זוגך בכוונה כפייתי או מעיר. זה דפוס שהוא בא איתו ואת הדפוס הזה הוא משפריץ. יתכן שאם יש לו כוח ונכונות הוא יכול ללכת ליעוץ יותר עמוק יעוץ שייגע בנקודות האלו בצורה מכוונת. הרי כשהוא מעיר זה משום שהוא רוצה להטיב. אלא שהארגז כלים שלו ליגוע בילדים הוא מוגבל ומועט. התפקיד שלך לנסות למצוא את הדברים שבהם הוא טוב או לפחות מזיק פחות ושם לאפשר לו לבוא לידי ביטוי. בהצלחה