תודה ושלום . האם מותר להגיד לקטן (גיל 3) לפתוח המקרר שידועה לי שתיפתח המנורה ? תודה

שלום וברכה! כעיקרון הדבר אסור הן משום מצוות התורה על שביתת בנו, והן משום מצוות חינוך. אמנם ישנה אפשרות להתיר זאת, אך רק בהתקיימות שני התנאים הבאים גם יחד: א) הילד לא יודע שפתיחתו את הדלת תדליק את המנורה. ב) אומרים לילד לפתוח את המקרר עבור השקטת רעבונו שלו. [כגון שאומרים לו: "כשתהיה רעב-תפתח את המקרר ותיקח לך אוכל"]. לאחר שהילד פתח את המקרר ע"פ שני התנאים הנ"ל – מותר גם לגדולים ליהנות ממעשהו ולהוציא מאכלים מהמקרר כפי חפצם. התשובה בהרחבה: א.אסור לאב להורות לבנו לפתוח את המקרר עבור האב. לאיסור שתי סיבות: מצוות שביתת בנו, ומצד מצוות חינוך. מצד שביתת בנו: נאמר בתורה: "לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך", ומכאן שכשם שאדם מוזהר שלא לעשות מלאכה-כך מוזהר שבנו לא יעשה מלאכה עבורו. כך מבואר בסוגיא במסכת שבת (דף קכא.). במשנה שם נאמר: "קטן שבא לכבות אין שומעין לו, מפני ששביתתו עליהן", והגמרא שם מבארת שמדובר על קטן שמכבה לדעת אביו. וכן נפסק בשולחן ערוך (שלד, כה) "קטן שבא לכבות – צריך למחות בידו". מצד מצוות חינוך: כבר כתבנו בתשובה הקודמת שהשו"ע בסימן שמג פסק ע"פ דברי הרמב"ם שמצוות חינוך כוללת חובת האב להפריש את בנו מאיסורים. וביארנו ע"פ דברי המשנה-ברורה שלעניין איסורי לאווים גיל חינוך הוא גיל שלוש. אם כן, אם יש חובה להפרישו מאיסור – כל שכן שאסור להורות לילד כזה לחלל שבת. ב.מותר לומר לבן לפתוח את המקרר עבור צרכיו שלו, כאשר מדובר על איסור מדברי סופרים. הזכרנו בתשובה הקודמת ששיטת הר"ן והרשב"א היא שמותר לאפשר ואף לסייע לקטן לעשות איסורים מדברי סופרים עבור צורך מהותי של הילד. על פי שיטתם, בשביל להתיר לומר לילד לפתוח את המקרר - אנו נזקקים לשני תנאים: 1. לומר לילד שיפתח את הדלת עבור השקטת רעבונו שלו. 2. שפתיחת הדלת תהיה אסורה רק מדברי סופרים. הגרש"ז אויערבאך זצ"ל ביאר שזה מתקיים רק כאשר הילד כלל לא יודע שפתיחתו את המקרר תדליק את המנורה, שאז הוי "מתעסק" שאיסורו רק מדברי סופרים. [אך ללא כך הוי איסור תורה: כיוון שדעת הגרש"ז שאין זה גרמא, ולא "פסיק רישיה דלא ניחא ליה", אלא מעשה גמור בידיים. עיין "שמירת שבת כהלכתה", פרק לא הערה א]. הערה: מרן השולחן-ערוך בסימן שמג פסק להחמיר נגד שיטת הר"ן והרשב"א, ורק בביאור הלכה כתב להקל כמותם (ע"פ דברי רע"א). אך למעשה במקום צורך כבמקרה שלנו - גם בני ספרד יכולים להקל כן. כך מבואר בדברי הגר"ע יוסף זצ"ל (יביע אומר, חלק ה', יורה דעה, סימן יא), וכן במנוחת אהבה (חלק א, פרק כ, סעיף ב), וכן פסק הגר"מ אליהו זצ"ל (שו"ת מאמר מרדכי, חלק ד' סימן קי). הרב עודד מילר כולל הלכה 'ישיבת בית-אל'