שאלוני על אדם שיש לו עץ גוייבות שחלקן פונות לעבר רה"ר וכדי להמנע מבעיות אז בעל הפירות מראש אמר שכל פרי שיפול הרי זה הפקר. ונפל פרי על המדרכה ואדם החליק, האם פטור כי הפקיר ולא מקרי בורו?

תולדות אב הנזק בור הם חפצים שאדם מניח ברשות הרבים והם מזיקים במקומם כבור. באופן זה אדם חייב בנזקים גם אם הפקיר את נכסיו. כך כתב בשו"ע (תיא א) " תולדות הבור אבנו סכינו ומשאו וכיוצא בהן שהניחם ברשות הרבים והזיקו במקומם, בין הפקירן או לא הפקירן... חייב בעל התקלה" אמנם, יכול להיות מצב שאדם מפקיר את חפציו לאחר שמחמת אונס הפכו להיות נזק ברשות הרבים. במצב כזה הוא פטור מדיני אדם, וחייב בדיני שמים אם היה לו פנאי לסלקם. כך כתוב בשו"ע (תיב ד) "מי שהיה טעון כד ונתקל ונשבר הכד... אם לאחר שנחו שברי הכד הוזק בהם אדם או שהוחלק במים שנשפכו מהכד פטור מדיני אדם שהוי ליה מפקיר נזקיו לאחר נפילת אונס, וחייב בדיני שמים אם היה לו פנאי לסלקם.." אם אדם מפקיר את חפציו בשעה שאינם מהוים נזק, ורק אח"כ כשהחפצים אינם שלו הם הופכים להיות נזק, במצב כזה אינו אחראי לנזק שנגרם מהחפצים. למה הדבר דומה? לחופר בור ברשותו ואח"כ מפקיר חצירו ובורו שבאופן זה פסק השו"ע (תי ז) שפטור מחיוב הנזק שהרי חפר ברשות. בנידון שלנו, אם האדם מפקיר את הפירות הנמצאים מחוץ לגדר שלו כבר בעודם על העץ, כשיפלו הפירות אין לו אחריות עליהם שהרי אינם שלו והפקירם לפני שהיו נזק. אך אם האדם מפקיר את הפירות רק לאחר שיפלו, אם נגדיר את נפילת הפירות כנפילת אונס הרי שיהא פטור בדיני אדם וחייב בדיני שמים אך אם אם אין זאת נפילת אונס הרי שה"בור" שגרם ברה"ר באחריותו המלאה. בשולי הדברים יש להעיר שצריך לבדוק אם אפשרי מבחינה הלכתית להפקיר דבר לאחר זמן (ראה פתחי חושן חלק ח' פרק כג סעיף ז) כך שהאפשרות להפקיר עכשיו את הפירות לאחר שיפלו צריכה בדיקה. הרב מיכאל יומטוביאן