כתוב שכל יהודי שמת כיון שהוא יהודי אין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתו. לא מובן לי איך אפשר להשוות את הרוגי הרוגי לוד שהלכו מרצון למסור את נפשם כדי שעם ישראל ינצל ליהודי שלא עשה כלום אלא מישהו אחר ירה בו? ועוד, היכן מצינו שמקבלים שכר על מעשה של מישהו אחר (הרי יהודי שנהרג בגלל שהוא יהודי לא עשה כלום אלא מי שירה בו)? שלישית, הרי מצינו שלאחאב אין חלק לעולם הבא למרות שהוא נהרג במלחמה נגד היהודים? אמנם מצינו בסנהדרין מז: שמיתתם מכפרת אך שם מסבירה הגמרא שמתו לא עפי דין ולכאורה אותו דין הוא לכל מי שמת בצורה לא רגילה.

שלום רב: הכיצד יוכל אדם לזכות לחיי עולם הבא אם מת על קידוש ה' במקום שהוא לא החליט למסור נפשו? הדבר דומה למחלה שאדם אינו בוחר להיות חולה והמחלה היא באופן עצמי מזככת וגורמת לכך שאדם יזכה יותר לעולם הבא. ודאי שאין לדמות מדרגת מי שמכניס עצמו למסור את הנפש לבין מי שהדבר בא של מדעתו אולם עצם זה שאדם שמר בחייו על יהדותו וזאת לפעמים עשה למרות שידע שלפעמים אנו משלמים מחיר על היותנו יהודים. הקב"ה לפעמים מזכה אותנו בחיינו בדברים שאין אנו יודעים על שום מה ולמה. לפעמים זה ענין של תקוני נשמות. בכל אופן, אם יש לאדם אפשרות להיפטר מן העולם באופן סתמי או תוך כדי קידוש ה' אזי פטירה על קידוש ה' זהו זכות שהקב"ה מחליט לזכות את האדם בזכות זו. למה זכה בכך? לא תמיד אנו יודעים את כל החשבונות. כל טוב