אני חוזר בתשובה כבר מספר שנים, יש לי בן לפני בר מצווה. הבן נולד לאחר הפלה לפני הנישואים ובכל זאת מפאת הבושה עשינו פדיון הבן. לימים לאחר החזרה בתשובה התחילה להציק לי המחשבה על הנושא. אשתי עד היום לא מוכנה לדון בנושא ומגיבה בכעס נוראי בכל פעם שאני מנסה לדבר איתה. מה עושים?

א. צריך לדעת באמונה שלימה שתשובה מתקנת את כל המעשים, וזדונות נהפכות לשגגות, ושגגות נהפכות לזכויות, כי תשובה שלימה הופכת הכל וכל המעשים הרעים נעלמים כלא היו. וזה שאתם מצטערים על כך, זה רק מראה שתשובתכם שלימה רצויה ומקובלת. מה עוד שאצלכם העבירות נעשו כשהייתם בעולם אחר (החילוני), ולא בעולם שאתם נמצאים בו היום, כך שאין זה צריך להעיק עליכם, אלא להיות שמחים שזכיתם להכיר את האמת ולעשות תשובה, וזה נקרא בדברי חז"ל "שמחת התשובה". ב. אין צורך היום להתעסק בזה ולדבר על כך, אלא לשכוח מהענין ולהסתכל על העתיד, במיוחד שהדבר נוגע לשלום בית. המקרה שלכם מזכיר לי מקרה של אשה בעלת תשובה שפנתה לגר"ע יוסף בשאלה שנולד לה בן בכור ולכאורה צריך לעשות פדיון הבן, ובעלה לא יודע שבנעוריה היא עשתה הפלה של עובר מאיש אחר ולא רצתה לספר לו שמא יכעס. והגר"ע יוסף פסק שיעשו פדיון עם ברכה ושלא תספר על מה שהיה לאף אחד. ולמד זו מפרשת סוטה שמוחים את שם השם אל תוך המים המאררים כדי לעשות שלום בין איש לאשתו. ולכן גם במקרה שלך אני מציע גם מבחינה אמיתית וגם מצד שלום בית לשכוח מהענין ולא להעלות אותו שוב. ובעז"ה תזכו לראות נחת מכל יוצאי חלציכם ושיהיה במזל טוב. הרב רואי מרגלית.