באמצע השורות הצרות: "ויקח חלב וחמאה..", ואח"כ, "אברהם אבינו אוכל חולין בטהרה היה ושרה אמנו אותו היום פירסה נדה". שאלתי: הרי בפסוק י"ב אח"כ כתוב "ותצחק שרה בקרבה לאמר אחרי בלתי היתה לי עדנה ואדני זקן". אז אחת מהשתיים או שלא פירסה נדה או שפירסה נדה, ומדוע אם כן צחקה?

שפתי חכמים על פסוק ח' בפרק י"ח בבראשית מביא את שאלתך: איך פירסה שרה נידה אם בפסוק י"ב מוזכר שהיא צחקה על כך שיוולד לה ילד?. והוא מביא שתי תשובות: 1. באמת לא פירסה נידה אלא שהתחילה להרגיש שאבריה כואבים ולכן פרשה שמא תהיה נידה. בזמן זה הלחם החמיץ ומאחר ומדובר בפסח לא יכל אברהם להשתמש בבצק. 2. אכן היא פירסה נידה אולם חשבה שזה במקרה ולא דבר שיחזור על עצמו בכדי שתוכל להיכנס להריון.