בתקופה האחרונה התחזקתי מאוד באמונה ובכל מה שנוגע לדת, ואף לקחתי על עצמי דברים רבים. יש לציין שתמיד הייתי דתי, אך כשהתחלתי להיכנס לעומקם של הדברים יותר הטריד אותי דבר אחד שהבנתי שאין לו תיקון ואף מחזירים את האדם בגלגול כדי לתקנו וזהו גזל שבין אדם לחבירו. ושאלתי היא, אם בתפיסתי אז לא ידעתי שהנני גוזל או שאין באפשרותי למצוא את אותם אנשים שגזלתי מהם, מה עליי לעשות, האם ישנה דרך כלשהי לתקן זאת?

תיקון החטא של גזל הוא השבת הגזילה ופיוס הנגזל. דין השבת הגזילה מתחלק בין מצב בו אתה יודע מי הנגזל למצב שאינך מזהה אותו כדלהלן: כשהנגזל ידוע: אם הנגזל הלך למקום אחר ואינו נמצא במקום הגזילה, מן הדין מספיק שתודיע לו שאתה מעונין להשיב את הגזילה ושיבוא לקחתה, אתה לא חייב לטרוח ולהשיבה לו. אך אם הוא במקום הגזילה חובת ההשבה מוטלת עליך. במצבים מסוימים (אין כאן המקום לפרטם) אפשר להשיב את הגזילה ללא ידיעת הבעלים. בכל אופן, אם אתה מתבייש אפשר להשיב את הגזילה ולפייס את הנגזל ע"י אדם שלישי. כשהנגזל לא ידוע: עליך לתת את סכום הגזילה לצרכי רבים באיזור בו נמצא הנגזל, למשל לקנות ספרים לבית כנסת מרכזי שמתפללים בו רבים, בית חולים וכדו' באופן זה אנו מניחים שגם הנגזל או יורשיו יהנו מהכסף שנגזל מהם. חזק ואמץ, והבא ליטהר מסייעים בידו. הרב מיכאל יומטוביאן הרחבה ומקורות בענין השבת גזילה: כשמכיר את הנגזל: האם חייב להביא לו את הגזילה למקומו? כתוב בשו"ע חו"מ סימן שסז' סעיף א' "הגוזל את חבירו אע"פ שכפר בו הואיל ולא נשבע אם חזר והודה אינו חייב לרדוף אחר הבעלים להחזיר להם אלא יהא בידו עד שיבואו ויטלו את שלהם" הטעם לדין זה, כתבו הסמ"ע (ס"ק ב') ונתיבות המשפט (סימן רלב' ס"ק י') שהוא מפני תקנת השבים. ובנתיבות המשפט הוסיף שגם אם הגזלן הוליך הגזילה למקום אחר אינו חייב להביאה. הש"ך חולק (ס"ק ב) ולדעתו אם הנגזל נשאר במקומו הגזלן חייב מן הדין להשיב הגזילה אליו אך אם הנגזל במקום אחר אין על הגזלן חובה להשיבו אליו. (כך ביאר ערוך השולחן שסז' סעיף א' את דעת הש"ך לאור דברי הש"ך בסימן שפו סק"ח וכן בפתחי חושן פרק ד' הערה יא) האם כדי לצאת ידי שמים חייב להביא הגזלה לנגזל? הש"ך בס"ק א' כתב שאין חובה גם כדי לצאת ידי שמים, כאמור הש"ך לשיטתו שרק אם הנגזל לא במקום הגזילה אינו חייב. יתכן שלסמ"ע והנתיבות הסוברים שהפטור מלהביא את הגזילה הוא רק מפני תקנת השבים, כדי לצאת ידי שמים חייב להביא את הגזילה לנגזל. האם חייב להודיעו שהגזילה אצלו? צריך להוציא ממון על כך? הרמ"א בסעיף הנ"ל כתב "ויודיע אותם", נחלקו הפוסקים מה גדר חובה זו. הסמ"ע (ס"ק ג) כתב, לדעת הטור צריך לשלוח אחריו אפילו שהוא במקום רחוק להודיעו שהגזילה בידו, ולדעת הרמב"ם אין צריך לשלוח. וכוונת הרמ"א לומר שכשהנגזל בעיר יודיעו שהגזילה אצלו. ומשמעות הדברים שחייב לטרוח רק טירחה סבירה ע"מלהודיעו. הש"ך (ס"ק ג) סובר שגם לדעת הרמב"ם והשו"ע חייב להודיעו שהגזילה בידו לפחות כדי לצאת ידי שמים. בעל קצות החושן (ס"ק א) חלק על הש"ך. כשאינו מכיר את הנגזל: האם צריך לעשות מאמץ כדי לזהותו? צריך להוציא ממון על כך? כפי שנראה לקמן כשאינו מכיר את הנגזל, תיקון והשבת הגזל אינו שלם לכן ודאי שחובה על הגזלן לברר ממי גזל ולהשיב לו את הגזילה. כיצד יתקן את הגזל כשאינו מכיראת הנגזל? כתוב בשו"ע סימן שסו' ס"ב "הרועים והגבאים והמוכסים תשובתן קשה מפני שגזלו את הרבים ואין יודעים למי יחזרו לפיכך יעשו בו צרכי רבים כגון בורות שיחין ומערות". משמעות הדברים היא שהגזלן אינו יודע למי להחזיר לכן תשובתו לא מושלמת ובלשון השו"ע מוגדרת "קשה". בדומה לכך כתב השו"ע בסימן רלא' סע' יט לגבי אדם שרימה את הציבור במסחר וזה לשונו: "שאי אפשר למודד או לשוקל שקר לשוב בתשובה הגונה". למעשה כתב השו"ע שיעשה בסכום שגזל צרכי רבים וביאר הסמ"ע (ס"ק ה) שבאופן זה גם הנגזל יהנה מדמי הגזילה. בעה"ש כתב וזה לשונו: "וכשיעשה צרכי רבים יסבב ה' שכל אחד מהנגזלים או מיורשיהם יהנה כפי ערך גזילתו ושימחלו לו והבא ליטהר מסייעין אותו מן השמים". חובה לפייס את הנגזל - פתחי חושן הלכות גניבה פרק ד סעיף לה ובהערה קח. השבת גזילה ללא ידיעת הבעלים – שו"ע סימן שנה.