יש לי חבר ירא שמיים אשר עבד בחברות מחשבים, פוטר וזה זמן רב מאוד אינו עובד. כשאנו מדברים בנושא זה, הוא טוען שהוא מרגיש קושי לעשות השתדלות גדולה מאוד (100%), שכן הוא מרגיש שאז זה לא מותיר לאלוקים מקום לעשות את שלו. לכן הוא משתדל פחות (ואין זה משנה כמה הוא מחפש 99% או 66%, השאלה הינה עקרונית בדבר השתדלות). אני אמרתי לו בצורה מאוד ברורה כי אדם נדרש לעשות 100% השתדלות כאילו אין אלוקים, ולהאמין 100% שהכל בידי שמים. אני אמרתי את הדברים בצורה כזו כדי לזרז את הבחור לחפש עבודה במרץ וכן כיוון שאני מאמין בזה. האם נכון ומותר להתבטא כך, או שאסור לגמרי, וזה גובל בכפירה? האם מותר בנסיבות המיוחדות הללולומר דבר כזה? אם הרב יוכל להוסיף עוד דבר מה שיוכל לגרום לבחור לחפש עבודה במרץ, אודה מראש.

אין נכון לומר שצריך לעשות מאה אחוז השתדלות כאילו ח"ו וכו', אלא צריך לעשות מאה אחוז השתדלות כי כך רצונו של בורא העולם, שקבע חוקים וכללים שעל פיהם העולם מתנהל, ואינו חפץ להתערב בדרך נס, אלא שאנחנו נהיה אחראים על תיקון העולם ובניינו. ולשם כך נתן לנו שכל וכשרון מעשי. ותיקון העולם ובניינו הוא תיקון עצמנו. היינו שלכל אדם מזמן הקב"ה נסיונות וקשיים לפי הצורך של תיקון נפשו. ולכל אדם תיקון משלו. ואמנם אילולי חטא אדם הראשון היתה הפרנסה באה בקלות, מכל מקום אחר החטא, זה התיקון שלנו, לעסוק בפרנסה. וככל שהעולם יתעלה ויתוקן, כך עול הפרנסה הולך ונעשה קל יותר. הכל לפי צורך התיקון. ולזה התכוונו חז"ל (ספרי דברים טו, יח) שהברכה באה על ידי מעשה ידינו, "וברכך ה' אלהיך, יכול בטל תלמוד לומר בכל אשר תעשה". וכן בשוחר טוב (מזמור כ"ג: "ה' רועי לא אחסר. זהו שאמר הכתוב כי ה' אלהיך ברכך בכל מעשה ידך (דברים ב ז), ר' יעקב אומר יכול אפילו יושב ובטל, תלמוד לומר בכל מעשה ידך, אם עשה אדם הרי הוא מתברך, ואם לאו אינו מתברך". אמנם קשה להגדיר מה הכוונה השתדלות של מאה אחוז. הכוונה שאדם צריך להיות חרוץ ואחראי, ולהשתדל כפי שמקובל להשתדל במצבו. שאם לא כן הרי הוא כסומך על הנס. אפשר אולי לומר שכשם שאדם שחולה במחלה מסוכנת משתדל מאוד כדי למצוא רפואה למחלתו, כך מי שאין לו פרנסה צריך להשתדל מאוד כדי למצוא פרנסה.. בכבוד רב אליעזר מלמד