אני לא רוצה להישמע כמו כופר אבל היה לי מאוד קשה עם הגירוש. זה עבר לי. מאז אני מחכה לראות מה בעצם הקב"ה רצה. מאוד קשה לי עם זה שהעבירו את הקברים, קשה לי מאוד. קשה לי לדעת שאנשים שנלחמו מלחמות ישראל, שהנהיגו את עם ישראל, גם אם הם חילונים מוכנים להעביר קברים. זה בלתי מובן לי - מה לאנשים האלה אין אידאלוגיה? ואיך בעצם אתם הרבנים לא התנגדתם ביום הגירוש עצמו והרגעתם את התושבים? אני פוחד שכשאני חלילה יאלץ לקבור מישהוא יעבירו אותו. איך אני יחיה עם זה --איך שתקתם?

עיקר הבעיה היתה היא בגירוש האנשים החיים ופחות בקברים. איך גירשו מאות אנשים בלי להכין להם תשתית לקליטתם?! הרי בנוהג שבעולם שאפילו בפינוי רפת מקיבוץ מכינים קודם רפת חילופית, ואילו פה עקרו אנשים ושמו אותם בבתי מלון וכדומה ובלא שום סיבה הגיונית, ללא תועלת, ללא שום שלום, ועל זאת צריך להתרעם יותר מעל הקברים. כמובן שהיו רבנים שהתנגדו, אך לצערנו לא כל הרבנים התנגדו. אני מאמין שאם כל הרבנים היו מתנגדים - זה היה נבלם, אך לצערנו לא כך היה ולכן כל עם ישראל משלם את המחיר על כך, במלחמת לבנון ובעזה. הכינו שם קן שיגור של טילים ומרגמות והרשעים שם יורים וכל עוטף עזה מאויים ונתון לחסדי המחבלים. נעשה פה חטא חמור. יש כבר סימן טוב שהרבה אנשים כבר מבינים שזו היתה טעות, אך לצערנו זה עוד לא הגיע לכלל יישום בשטח.