יש לי שאלה שנשאלתי ולא ידעתי איך לענות עליה: בברכת המזון אומרים " נער הייתי וגם זקנתי ולא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם". השאלה היא איך התקיים פסוק זה בזמן השואה, שכן יהודים צדיקים רבים נרצחו, וגם אם הנרצחים לא היו צדיקים, אבותיהם היו צדיקים גדולים ואיך קרה שבני בניהם הורעבו בשואה ולא היה להם לחם?

שאלתך נוגעת לסוד הנהגת הקב"ה את עולמו, ולא כל אדם זוכה לעמוד על סוד ה'. אולם שאלת צדיק ורע לו, עתיקה היא וכבר עסקו בה גדולי העולם, (עיין לדוגמה, בספר העיקרים במאמר רביעי, שהקדיש כמה פרקים לבירור שאלה זו, ועוד רבים אחרים). וסוף דבר צדיק וישר ה', אל אמונה ואין עוול, אלא שאין אנו יודעים להסביר תמיד את דרכי הנהגת הקב"ה את עולמו, וכיצד נראית צדיקותו. דומים אנו למי שנכנס לבית שרואים בו סרט, והוא מצטרף לצפייה לקטע קצר. הוא לא יודע מה היה קודם ומה יהיה בהמשך, ולכן גם אינו יכול להבין מה נעשה באותו קטע שהוא רואה. כך אנו, קצרי הראות, רואים את המציאות הקצרה שאנו מכירים, מבלי לדעת מה היה לפנינו ומה לאחרינו, ואף את ההווה אין אנו רואים בשלמות, ולכן אנו מתקשים להבין מה שאנו רואים. לאחר הקדמה זו נאמר כי באמת צדיק לא נעזב על ידי ה' וזרעו לא מבקש לחם, אומנם ישנם יוצאים מן הכלל, כמו שהזכרת בשאלתך, אך הפסוק עוסק בהשגחת הקב"ה על הצדיק בדרך כלל, והשגחה זו קיימת, גם אם לעיתים, מסיבות שונות שקשה לפרטן בתשובה קצרה, משנה הקב"ה מכלל זה ונותן לעולמו להתנהג אחרת. ועוד שהפסוק אינו מדבר רק על אדם פרטי, אלא על העם הצדיק, ובאמת אע"פ שיתכן וצדיקים פרטיים נראו כנעזבים, הרי שהעם כולו לא נעזב על ידי הקב"ה אף לרגע אחד, וברוך ה' שהשגחת הקב"ה על העם הצדיק הביאה לתקומת מדינת ישראל לאחר השואה, ונתקיים בנו כעם הפסוק, שאף שנראה היה לאומות העולם שעם ישראל נעזב על ידי הקב"ה הנה התברר כי לא רק שהוא לנעזב אלא שגם זרעו ובניו זוכים להשגחת ה' שבאה לידי ביטוי נפלא בהקמת מדינה ישראל.