שלום לכבוד הרב. השאלות מנוסחות בכונה בלשון לא עדינה, כדי שיהיה ברור מה אני שואל. ואם אפשר לקבל תשובה אחת לאחת, ולא תשובה כללית. יש לי שאלה על יצר הרע ובריאתו, ובדרך כלל עונים לי, כדי שאדם יעמוד במבחן כדי שלא יהיה לו בושה, תירוץ זה לא משכנע מאחר וכל החיים שלנו זה מתנת חינם "אילו פינו מלא שירה כים...." ולא רק שמצליחים להודות על דבר אחד, אלה מבקשים לפחות3‮ ‬ פעמים ביום עוד ועוד,‮ ‬וזו הראיה שאין בושה לקבל מהבורא.‮ ‬כשמקבלים מתנת חינם מבשר ודם יש בושה,‮ ‬אבל כשבן מקבל מתנת חינם מאביו שבשמים אין בושה‮!‬.‮ ‬לא בעולם הזה ולא בהבא.‮ מסופר בגמרא על רבי פדאת שהיה עני מרוד, ובורא העולם הראה לו את שכרו בעולם הבא, והחכם בלי להתביש ביקש יותר ממה שקצב לו הבורא, מכאן ראיה שאין בושה לקבל שכר חינם בעולם הבא.‮ ‬1.‮ ‬מדוע בורא העולם יצר את יצר הרע,‮ ‬כשהוא יודע שדבר זה יגרום להרס עולמו והוא עצמו‮ "‬יצטער‮" ‬על בריאתו כמו שכתוב בגמרא מסכת סוכה דף נב/ב "...‮ארבעה מתחרט עליהן הקב"ה שבראם ואלו הן גלות כשדים וישמעאלים ויצר הרע..." ‮ ‬וחלק הגדול מבניו יאבדו לנצח בגלל החטאים‮ "‬אלה לחיי עולם ואלה לחרפות ולדראון עולם‮" ‬כלומר אבא שמשמיד מליארדי בנים,‮ ‬היכן ראינו אבא אוהב שפוצע וכל שכן הורג את בניו ומשמיד אותם לנצח‮?‬.‮ ‬והיכן ראינו שמישהוא יעשה משהו במתכון שיהרוס לו את מפעלו‮?‬.‮ ‬2.‮ ‬מדוע הבורא לא נתן לנו טובה גמורה,‮ ‬כלומר נשמה בלי‮ "‬להרעיל‮" ‬אותנו שגורם לנו לחטוא‮ (‬כידוע הנשמה מצד עצמה לא רוצה לחטוא‮)‬,‮ ‬לדוגמא מה התועלת שמגישים לאדם צמא כוס מים ואומרים לו שיש בה רעל‮? ‬במצב כזה עדיף לא את המים ולא את הרעל‮ "‬לא מדובשך ולא מעוקצך‮" ‬בלי טובות‮!‬,‮ ‬כשהאדם‮ "‬היה‮" ‬באין לא היה לו כלום אבל גם לא היה חסר לו כלום.‮ וכידוע שנתיים וחצי התוכחו בית שמאי והלל, והגיעו למסקנה "טוב לאדם שלא נברא ועכשיו שנברא יפשפש במעשיו" כלומר לכתחילה לא טוב שנברא אבל בדיעבד לאחר מעשה יפשפש במעשיו, ותמיד כאשר יש לנו לכתחילה ובדעיבד מעדיפים את הלכתחילה, ורק מחוסר ברירה אנחנו בדיעבד. בדרך כלל המוצר מעיד על היצרן, כשהמוצר פגום הטענה על היצרן ולא על המוצר. נכון שבמקרה של האדם יש לו זכות הבחירה אבל זה כמעט משחק אבוד מראש מכיון "שאין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא", ועוד שיצר הרע חזק מאיתנו פי כמה וכמה, נכון שכתוב "אילו הבורא לא עוזר לנו אין אנחנו יכולים לו", אבל עם כל זה רק מעט מאוד יצליחו להגיע לדרגה של צדיק, "והבאתי את השלישית באש וצרפתים כצרוף הכסף..." 3.‮ ‬תוכנית הבריאה היתה שיהיה מוות בעולם‮ "‬כי איש ימות באוהל‮" ‬וחטא אדם הראשון היה רק תירוץ להיתלות בו,‮ ‬כמו שמובא בספר שפתי חיים משל לאדם שהחליט לגרש את אישתו והכין גט בכיסו,‮ ‬ויום אחד הגישה לו קפה פושר,‮ ‬קפץ האיש על ההזדמנות ואמר לה הרי גיטך, כך בדיוק נהג הבורא עם אדם הראשון תירוץ!. ראה: שפתי חיים חלק א ע"מ רלז "...ורק כיון שחטא באכילת עץ הדעת נגזרה עליו מיתה כעונש, הרי זו עלילה, שהרי מלאך המות נברא ביום הראשון, קודם שחטא. משל למה הדבר דומה: למי שמבקש לגרש את אשתו, כשבקש לילך לביתו כתב גט, נכנס לביתו והגט בידו, מבקש עלילה ליתנו לה...אמר לה מזגי לי את הכוס שאשתה, מזגה לו, כיון שנטל הכוס מידה, אמר לה הרי זה גיטך, אמרה לו מה פשעי? אמר לה צאי מביתי שמזגת לי כוס פשור, אמרה לו כבר היית יודע שאני עתידה למזוג לך כוס פשור שכתב הגט והבאתו בידך?...אף כך אמר אדם לפני הקב"ה...אלא באת לתלות בי את העלילה, הוי נורא עלילה על בני אדם". ראה; בתוספת לספר שפתי חיים מועדים א של הרב משה פרידלנדר זצ"ל ע"מ ט: "המהר"ל (תפארת ישראל פכ"ה) מבאר: "כאשר נכנס האדם לגן עדן שזהו תכלית שלימות האדם, אל תאמר כי היה הענין הזה במקרה...אף יציאתו משם לא היה במקרה, שלא תאמר כי בשביל שחטא האדם במקרה גורש מגן עדן...ולכן אף היציאה מגן עדן לא היה במקרה,רק מוכן היה האדם לחטוא" ביאור הדברים,כל התמורות שחלו בעולם...התבצעו לפי מסגרת הזמנים, כפי שנקבעו מראשית הבריאה. מסגרת זמנים שהוכנה מראש היא שנתנה את האפשרות למעשי התחתונים אח"כ, להוציא לפועל תמורות אלו." ובע"מ כז: "האריז"ל משיב:...עבירה הראשונה חוטא האדם בעל כרחו,...ואמנם הקב"ה מקדים ומשליט בו יצה"ר, כדי שיהיה ליצה"ר תפיסה וכוח באדם להחטיא אותו, וזהו ענין נתינת יצה"ר להחטיא אותו בהכרח בפעם הראשונה...כי הוא מוכרח לחטוא...דאם לא כן נמצא שאין היכולת ושליטת יצר הרע עליו". וראה בע"מ כח-כט: "חז"ל אמרו (ברכות‭ ‬לא:‮) "‬ואמר ר‮"‬א‮ ‬אליהו הטיח דברים כלפי מעלה שנאמר ואתה הסבות את לבם אחורנית‮ (‬מלכים‭ ‬א‭ ‬יח,לז‮)‬,‮ ‬א‮"‬ר שמואל בר‮"‬י‮ ‬מנין שחזר הקב‮"‬ה והודה לו לאליהו דכתיב‮ (‬מיכה‭ ‬ד,ו‮) ‬ואשר הרעותי-ופרש‮"‬י‮ "‬ואשר הרעותי‮ ‬אני גרמתי להם שבראתי יצר הרע‮"‬.‮ ‬מבאר האריז‮"‬ל‮ "‬אשר הרעותי‮" ‬היא דריסת הרגל הראשונה של היצה‮"‬ר בתוככי האדם,‮ ‬המכריחו לחטוא כדי לתת לו אפשרות הבחירה.‮ ‬זהו הלימוד זכות על חטאי האדם,...אבל פתיחת הפתח הראשונה ליצר הרע,‮ ‬היא בעל כרחו של אדם-‮"‬אשר הרעותי‮"‬.‮ ‬ולולי אותה פתיחת פתח בעל כרחו,‮ ‬לא היה חוטא האדם...‮" ‮4. ‬להיות צדיק אין זה תלוי אך ורק בבחירתו של האדם כלל ראה: ליקוטי אמרים תניא ע"מ כ. "ובזה יובן כפל הלשון השבועה תהיה צדיק ואל תהיה רשע דלכאורה תמוה כי מאחר שמשביעים אותו תהיה צדיק למה צריכים להשביעו עוד שלא יהיה רשע, אלא משום שאין כל אדם זוכה להיות צדיק ואין לאדם משפט בחירה בזה כל כך להתענג על ה’ באמת ושהיה הרע מאוס ממש באמת ולכן משביעים שנית אל תהיה רשע אף על פי שבזה המשפט הבחירה והרשות נתונה לכל אדם למשול ברוח תאותו שבלבו ולכבוש את יצרו שלא יהיה רשע אפילו שעה אחת כל ימיו, בן בבחירה סור מרע בין בבחירה ועשה טוב ואין טוב אלא תורה דהיינו תלמוד תורה שכנגד כולן".

1. כך דברי המהר"ל בנתיב היצר: "היצה"ר שברא הש"י, אף שהוא בודאי רע, וכמו שכתוב (בראשית ח') כי יצר לב האדם רע מנעוריו, עם כל זה בריאתו ותכליתו הוא לטוב. ובגמרא (סוכה נ"ב, א') אמר רבין בר רב אחא אמרי בי רב: ד' הקב"ה מתחרט עליהן שבראם כשדים ויצה"ר ישמעאל וגלות וכו'. ומעתה יש לשאול א"כ למה בראם אחר שמתחרט עליהן שבראם. ופי' זה כי אלו דברים אין בריאתם מצד עצמם כי מצד עצמם אין ראוי להם הבריאה. ולפרש למה אלו ד' בפרט אין ראוי להם הבריאה אין כאן מקום זה להאריך, רק דבר זה ידוע כי יצר הרע שהוא רע אין ראוי לו הבריאה ולא היה בריאתו רק בשביל זה, כי אע"ג שהיצר הרע הוא רע מ"מ הוא טוב לאדם מצד א'. וזה אמרם במדרש (ב"ר פ"ט): 'וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד'. רב נחמן בר שמואל בשם רב הונא: טוב זה יצר טוב והנה טוב מאוד זה יצה"ר, וכי יצר הרע טוב מאוד אתמהה אלא שאלולי יצר הרע לא בנה האדם בית ולא הוליד בנים ולא נשא ונתן. וכן שלמה אמר: 'וראיתי את הכל כי הוא קנאת איש מרעהו' ע"כ. הרי כי יצה"ר מצד מה הוא טוב שעל ידו נושא אשה ומוליד בנים. ולכך כאשר עדיין לא נברא נותן הבריאה שיהיה נברא כי הוא נברא לטוב העולם. אבל מצד עצמו בודאי הוא רע כי יצה"ר בעצמו רע, ולכך אחר בריאתו יצה"ר נמצא בפני עצמו ולא כמו שהוא קודם שנברא מצד סדר הבריאה שהוא אצל הש"י בודאי ראוי לו בשביל האדם. אבל אחר שנברא ונמצא יצר הרע בעצמו מצד זה מתחרט הש"י עליו. ולכך אמרו במסכת שמחות (פ"ב): יצר תינוק ואשה שמאל דוחה וימין מקרבת, כי אם הוא דוחה יצר הרע לגמרי מבטל סדר העולם שהרי הש"י ברא אותו שכך ראוי לסדר העולם, ויותר מזה כי ע"י יצה"ר יקנה האדם המעלה העליונה כמו שהתבאר למעלה אצל בחורי ישראל שעתידין ליתן ריח לפני הקב"ה". המהר"ל מבאר שכוונת חז"ל היא שיש דברים שמצד עצמם יש דברים בעולם שהם לא מוסיפים חיים ורק יש בהם כוח הרס. אולם כשהרע מוופיע בעולם חלק מתוכנית רחבה יותר והוא חלק מכלל הבריאה אז יש דרך גם את הדברים האלו להשתמש בהם בדרך שתורמת ובונה. לא רק זאת אלא אם לא היה יצר הרע בעולם העולם היה מגיע למקומות נמוכים יותר. דווקא משום שיש יצר הרע האדם יכול להגיע לשיאים גבוהים יותר. 2. דברי חז"ל שטוב שלא נברא, הכוונה אם היו מבודדים את העולם הזה ללא העולם הבא שצומח מהעולם הזה אזי נוח לו שלא נברא. אולם עתה שנברא אנו מבינים שבריאתו אינו נבחנת רק במבט של העולם הזה וכמו שמבאר הרמח"ל בהרחבה בספרו מסילת ישרים פרק א'. עכשיו שנברא יפשפש במעשיו וזהו תוכן בריאתו של האדם בלבוש של העולם הזה, רק מכוח בריאתו בעולם הזה יזכה האדם בעולם הבא במדרגות עליונות.. 3. במקומות רבים אנו רואים שחז"ל מתארים את העולם האידאלי אולם בפועל הוא לא יכול לצאת אל הפועל בדרך האידאלית. כך גם חז"ל אומרים רצה הקב"ה לברוא את העולם במידת הדין. ראה שאין העולם מתקיים ושיתף עימה מידת רחמים. כוונת חז"ל שיש אידאל עליון של עולם שכולו במידת הדין . אולם הדרך להגיע למדרגה עליונה זו חייב לעבור דרך פרק זמן ארוך בו יש שיתוף של מידת הרחמים. דרך הבריאה שהקב"ה בורא בתחילה את העולם בדרך אידאלית למרות שאין אפשרות ממשית להישאר במדרגה עליונה זו. אולם עצם בריאת העולם בדרך זו גורם שבכוח העולם שייך למדרגה עליונה זו. לאחר הרבה תיקונים ותהליכים אנו נגיע למדרגות עליונות אלו. כך גם לגבי בריאת גן עדן. הנבואות העתדיות מדברות שהעולם עוד יחזור למדרגה עליונה שהיה בגן עדן. "וישם מדברה כעדן וערבתה כגן ה' ". רק מכוח מה שבתחילה נברא העולם בדרך אידאלית של גן עדן יש מקום לחזור למעלה עליונה זו עוד בעולם הזה. 4. הקב"ה נותן בחירה חופשית. הבחירה החופשית עיקרה היא לא נמדדת לפי התוצאות אלא לפי הנסיונות שיש לאדם. מה שניתן לפלוני כשרונות גדולים יותר ולאחר כשרונות אחרים זו התוכנית של הקב"ה להופעת הטוב. אולם במדרגה עליונה כל הנשמות הולכות ומתאחדות ומקבלות שכרם ביחד. בכל אופן, יש מדרגות בהם יש חילוקי נשמות. השכר הוא לפי המאמץ. כל נשמה באה לתקן משהו אחר בהופעת הטוב. לנו כאנשים פשוטים אין השגות בעסקי נשמות. צדיקים עליונים הם יודעים לזהות לכל אחד את התיקון שלו. אנו יודעים זאת רק מכוח מה שהקב"ה מזמן לנו בעולם הזה. הכלל הוא שהקב"ה מקור הטוב והוא רוצה להטיב. יש טובה מוגבלת שניתנת למלאכים שאין להם יצר הרע. הקב"ה רצה להגדיל את הטובה בבריאה. זאת ניתן לתת רק על ידי בריאת העולם הזה. רק על ידי ירידת הנשמה לתחתונים וההתמודדויות שיש לה כאן בעולם התחתון היא קונה מעלה עליונה. נמצא שכל העולם הזה הוא ירידה לצורך עלייה. אנו בעולם הזה רק רואים את הירידה ואת ההתמודדות הקשה שיש לנו בירידה של הנשמה לעולם הזה. אנו מאמינים שכל המהלך הזה הוא כדי להופיע טוב אלוקי גדול יותר שיכול להתגלות רק על ידי כל ההתמודדויות שאנו עוברים בעולם הזה. טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו.